הכהן הגדול איננו אדם פרטי וכך גם הפאר והעושר של בגדיו, אלה, מטרתם, לשרת אותו כמנהיג וכמנהיג בלבד.
"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (ב)
"אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול..." שרים בקהילות ישראל ביום הכיפורים, ובשמות כ"ח אנחנו מתוודעים לכל הפחות לצד החיצוני של מראה זה: משבצות זהב, תכלת וארגמן אודם, פיטדה, ברקת, כולם עשויים 'מעשה חושב' ו'מעשה חרש'. פסוקי התורה מתארים בפרוטרוט את החומרים המשובחים מהם עשויים בגדי הכהן הגדול ואת הפאר וההדר של הופעתו. הבגדים אכן עושים את האדם, אולם לשם מה?
במדרש רבה (שמות ל"ח סימן ח') אנחנו מוצאים את הפרשנות הבאה: "דבר אחר: "וזה הדבר, אשר תעשה להם" (שמות כ"ט, א) – באיזו זכות היה אהרן נכנס לבית קדשי הקדשים?... ר' יצחק אומר: זכות השבטים היתה נכנסת עמו, שנאמר: "וזה הדבר אשר תעשה להם" (שמות כ"ט, א) – מִנְיַן "זה", י"ב... ואלו הן י"ב אבנים טובות שהיו נתונות על לבו של אהרן ועליהם שמות השבטים... מה טעם? שיהא הקב"ה מסתכל בהן ובבגדי כהן בכניסתו ביום הכיפורים ונזכר לזכות השבטים".
הכהן הגדול איננו אדם פרטי וכך גם הפאר והעושר של בגדיו, אלה, מטרתם, לשרת אותו כמנהיג וכמנהיג בלבד, בעת שהוא נכנס לקודש הקודשים להתפלל ולבקש על הציבור כולו. לא תמיד היו לישראל כהנים גדולים ראויים, התככנות, הרחש-בחש הכרוכים בכל פוליטיקה באשר היא לא פסחו על בית המקדש. אולם, פסוקי התורה בוודאי מציבים רף של מנהיגות נקיית כפיים וברת לבב, הבאה לשרת את העם ולא חלילה את עצמה.
באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג