הטענה של איוב כפי שעולה מפרק ג' היא שאין טעם לחיות בעולם שלא מתנהל בצדק. בעקבות דברים אלה, הרעים לא יכולים לשתוק ובפרק ד' הם מתייצבים אל מול איוב. גדול הדוברים הוא אליפז, שטענתו העיקרית היא שמי שמקבל מכה מאת ה' הוא כנראה חוטא, ובנוסף לכך, בני אדם לא יכולים להעיז להתווכח עם ה'. אליפז מציע לדרוש את ה', שהוא מקור הצדק.