התאומים בניה ותמר ישבו וחלבו את הצאן, כשדמות מוכרת התקרבה בדרך הראשית. "אני לא מאמין למראה עיניי!" נדהם בניה, "זה שמואל הנביא! הוא אוחז בידיו חבל שקשור לעגלת בקר". "לכבוד מה שמואל הנביא הגיע לבית לחם?" התפלאה תמר. "כדי לזבוח לה'!" קרא בניה והמשיך לצפות נרגש במתרחש: "הוא הזמין את ישי ואת שבעת בניו אל הזבח, והם מתקרבים עכשיו אל שמואל". תמר נשענה על גדר האבנים שהקיפה את הבית: "תראה, שמואל הנביא אוחז בידיו קרן מלאה בשמן. הקרן משמשת למשוח מלך בישראל! נראה ששמואל רוצה לבחור מלך מבניו של ישי. את מי אתה היית בוחר?"
אליאב, בנו הבכור של ישי, ניגש ראשון אל הנביא. בניה בחן אותו במבטו: "אליאב גבוה ויפה תואר. את חושבת שהוא ייבחר?" "יש הרבה רשעים גבוהים ויפי תואר", ענתה תמר. "אני לא אומרת שאליאב רשע, אבל לא בוחרים מנהיג רק לפי מראהו הטוב". "נכון," אישר בניה, "ואני רואה שאליאב עובר לפני שמואל, אז ה' לא בחר בו". תמר חשבה בקול: "תראה, שבעת בניו של ישי עברו לפני שמואל הנביא וה' לא בחר באף אחד מהם!"
אלישיב, אחיו הצעיר של אבא, הצטרף אל התאומים שצפו במתרחש. "אני רואה שמחפשים את דוד, בנו הצעיר של ישי", אמר. "אתה יודע?" אמרה תמר והביטה אל השדות, "דוד הוא אדם נפלא! כשרעיתי את הצאן, ראיתי שבכל חלקת שדה חדשה דואג דוד קודם כול לטלאים הצעירים. אחרי שהם אוכלים את העשב הרך שבראשי העשבים, הוא מביא את התיישים הזקנים, שיאכלו את המשך הגבעול, גם הוא עדיין רך, ורק לבסוף הוא נותן לצאן הבוגר לאכול את החלקים הקשים שקרובים לשורש. אני חושבת שאדם שהוא רגיש ודואג לכל אחד כפי צרכיו, ראוי להיות למנהיג".
בניה הביט בה מהורהר ואמר: "וכשאני רעיתי את הצאן, ראיתי מרחוק שדוד נלחם באריה, וגם בדוב שלקח גדי מהעדר. למי יש אומץ לעשות דבר כזה?! דוד הוא גיבור חיל. אני חושב שמנהיג שצריך להילחם בעבור עמו, צריך להיות גיבור חיל!"
"הוא גם מפליא לנגן", הוסיף אלישיב. "שמעתי אותו פעמים רבות מנגן בשדה. הנגינה היא תכונה נפלאה למנהיג, המעידה על שאר רוח לדברים נשגבים! נגינה יכולה גם להביא לנבואה! ונוסף על כל מעלותיו, הוא יפה תואר, ויוכל למצוא חן בעיני העם". תמר הביטה בדוד מתקרב בענווה לשמואל הנביא. "תראו!" קראה בהתרגשות, "שמואל מושח את דוד בשמן המשחה מתוך הקרן שהביא! ה' בחר בדוד למלך על ישראל!" התאומים הביטו בחרדת קודש בדמותו המאירה של דוד, הרועה שהפך למלך. קרני השמש השתברו בטיפות השמן שעל תלתליו האדמוניים, ויצרו סביב ראשו עטרה של אור.

הסיפור מתוך הדף השבועי להורים וילדים של תנועת מבראשית.
האיור מאת נעמה להב.