תקציר איוב פרק ח'

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקנו מובאים דברי בלדד לאיוב.

ה' לא מעוות משפט (א-ז)

הטענה המרכזית של בלדד היא שהאל גומל לאדם לפי מעשיו, שהרי "הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט? וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק?" (ג). מכאן שבניו של איוב מתו בגלל חטאם: "אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם" (ד), אך לאיוב יש עוד תקווה ולכן עליו להתפלל לה': "אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן. אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ" (ה-ו).

הרשע והצדיק (ח-יט)

בלדד מחזק את טענתו על ידי משלים קדומים על גורל הרשע והצדיק. הרשע נופל מהר כמו גומא שנמנעו ממנו מים: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם" (יא) ורכושו יאבד כמו בית עכביש: " אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ" (יד). לעומת זאת גורל הצדיק הוא יציב ובטוח: "עַל גַּל שׇׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה…  הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ" (יז-יט). 

חתימה: נחמה לאיוב (כ-כב)

בלדד מחדד את המסר שלו ואומר: "הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים" (כ) - ה' לא תומך ברשע אלא בצדיק ועל כן אחריתו של איוב תהיה טובה: "עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה. שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ" (כא-כב).

כתיבה: נתנאל שפיגל