המן מבקש מהמלך בלשון עמומה "לאבדם". בעקבות השאלות מהשיעור הקודם נפרש שהמן הטעה את המלך לחשוב שהוא מתכוון למכור את העם לעבדים ולשפחות. פרשנות זו מסבירה את הדגשת הכסף בדברי מרדכי ואת הפתעת המלך כאשר אסתר מספרת לו את דבר הגזירה. האם פרשנות זו מסירה מאחשורוש אחריות לגזירה?