נתמקד בעיוננו בשתי שיחות של אברהם אבינו, בהן הוא מנהל משא ומתן הנוגע לארץ ישראל: קניית מערת המכפלה, והשבעת העבד שלא ישיב את יצחק לחרן. מה משמעות הקניין של אברהם בארץ לעומת קניינו של יעקב בשכם? ומדוע הקפיד אברהם שיצחק לא יצא מהארץ? ומה אנו לומדים מכך?