אכילת לחם, לעיתים בסמוך לשתיית מים, היא מוטיב חוזר במקומות רבים במקרא, בהקשרים שונים. במאמר זה נבדוק את הופעותיו של המוטיב בשני סיפורי נביאים, אשר נדמה כי אכילת הלחם טעונה בהם משמעות סמלית מיוחדת, הנוגעת להגדרות היסוד של מהות הנבואה בישראל. הסיפורים הם הסיפור על איש האלוקים שבא מיהודה והנביא הזקן מבית אל במלכים א פרק י"ג, והעימות בין הנביא עמוס לאמציה כהן בית אל בעמוס פרק ז'.
המאמר נערך ע"י צוות אתר "דעת", מתוך מסכת, חוברת ב' התשס"ד 2004