דניאל ט-י - מתן על הפרק

בפרק ט' מופיעה תפילה ארוכה מפיו של דניאל הנאמרת בשנה הראשונה למלכות דריווש, בזמן של ציפייה דוחקת להתגשמות נבואת הגאולה של ירמיהו (פס' ב). ביסוד תפילת דניאל עומדת שאלת היחס שבין הקץ הקבוע מראש לבין יכולתה של התפילה להשפיע עליו. בסיום התפילה (פס' יט) זוכה דניאל לחזון נוסף - חזון הגאולה שיבוא בתום "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים" (פס' כד), כלומר בתום שבעים שמיטות. כמו שאר חזונות הקץ בספר, גם חזון זה חתום וקשה להבנה והתחבטו בו פרשנים רבים לאורך הדורות מה משמעותו וכיצד להבינו.

בפרק י' מתענה דניאל וזוכה לחזון נוסף, ורובו של הפרק מתאר את החוויה הרוחנית והפיזית העוברת על דניאל, ואת השפעותיו הקשות של החיזיון עליו.

חשוב לזכור שפרקים ט'-י' נאמרים על רקע תחילת שיבת ציון, דווקא אז דניאל חוזה בקשר בין עולם של מטה לעולם של מעלה. חזיונו מהווה הצצה המספקת תמונה חטופה ומעומעמת של אחרית הימים.

בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה בשאלת היותו של דניאל נביא או חוזה.