הסבר מפורט לסרגל קהלת
המבנה של מגילת קהלת מורכב מאד.
פסוקים רבים בספר קשים להבנה, וניתנים לפירוש בדרכים שונות, ואף הקשר בין הפסוקים איננו חד משמעי וקשה להבין את השתלשלות העניינים מפסקה לפסקה, ולכן חלוקות הדעות לגבי מבנהו של הספר.
הסרגל המוצע כאן מבוסס באופן ראשוני על סדרת השיעורים של פרופ' יונתן גרוסמן. ועל דף הסיכום ללימוד המגילה בשיעוריו.
יחד עם זאת, כותרות רבות אינן תואמות את שיטתו, אלא מבוססות על פירוש דעת מקרא לקהלת.
שיטה אחרת לחלוקת ספר קהלת ניתן למצוא בספר "אני קהלת - מקהלת קולות בדמות אחת", מאת הרב ד"ר יואל בן נון והרב יעקב מדן. לחץ כאן לשמיעת שיעור של הרב ד"ר יואל בן נון בנושא זה.
הסבר מהלך הספר לפי הסרגל המוצע כאן:
פרקים א-ב מתארים את ההתבוננות של קהלת בעולם, מתוך נקודת מבט ראשונית ש"הכל הבל": "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל" (א', ב)
התבוננות זו מביאה אותו לאכזבה גדולה מכל תחומי החיים: החכמה, השמחה והעושר (א', טז - ב', טז). האכזבה המרה מביאה אותו לתחושת שנאה כלפי הבריות (ב', יז-יט) ולתחושת ייאוש מן העמל ומכל המאמץ (ב', כ-כג).
פרקים ג-ו מתארים את מאמצי האדם בעולם, ואת חוסר התוחלת בהם: "מה יתרון העושה באשר הוא עמל" (ג', ט).
פרק ג פותח בשיר העתים, המתאר עולם קבוע מראש, שלאדם אין יכולת לשנות בו דבר. לאחר מכן מתואר האדם מול האלקים, מתוך תחושה שהאלקים קובע את גורל האדם, ללא יכולת של האדם להשפיע על החלטת האלקים: ""ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע" (ג',יד). מכאן עובר קהלת לתאר את העיוותים בחברה האנושית:העושק, הקנאה, והרדיפה אחר העושר (ד', א-טז). בעקבות זאת מייעץ קהלת לאדם לפעול בעולם מתוך יראת אלקים (ד', יז - ה', ז). כאן חוזר קהלת לתחושת הייאוש, ומתאר את הרדיפה של האדם אחר העושר ואת חוסר התוחלת ברדיפה זו: הרדיפה אחר העושר היא אין-סופית, אף פעם איננה מביאה את בעליה לתחושת שובע וסיפוק "אוהב כסף לא ישבע כסף" (ה', ט); הרעות שמביא העושר על האדם "עושר שמור לבעליו לרעתו" (ה', יב); העושר איננו נותן בטחון אמיתי, מכיוון שבקלות הוא יכול להאבד (ו', א-יב). איבוד הממון חוזר אל הרעיון בו נפתחה החטיבה הזו - האדם עמל רבות כדי להשיג דברים בעולם, אך בקלות הכל יורד לטמיון, ולכן מאמצי האדם הם עקרים.
פרקים ז-ח עוסקים בבעיית הגמול בעולם: צדיק ורע לו, רשע וטוב לו: "יש שצדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו" (ז', טו). קהלת מקיף את הבעייה מכיוונים שונים. להבנת הנושא וחלוקת הפסוקים ניתן לשמוע את השיעור של פרופ' יונתן גרוסמן לפרקים אלה.
פרקים ט-י מתארים את קוצר הידיעה של האדם. קהלת, שעסק הרבה בחכמה, מביע את אכזבתו המרה מן החכמה, וטוען ש"אין יודע האדם" (ט' א) - אפילו החכם אינו יודע את סיבות האירועים, והחכמה איננה יכולה להציל את האדם ממקרים קשים, "כי מקרה אחד לכל" (ט', ג). להבנת הנושא וחלוקת הפסוקים ניתן לשמוע את השיעור של פרופ' יונתן גרוסמן לפרקים אלה.
פרקים יא-יב מהווים מסקנה של קהלת מן החקירה שערך בספר. פרק יא פותח בצרור עצות מעשיות לחיים (י"א, א-ו), ולאחר מכן הוא מתאר את תקופת הבחרות ולעומתה את תקופת הזקנה, כשהמסקנה היא: "שמח בחור בילדותך... והלך בדרכי לבך... ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט. והסר כעס מלבך... כי הילדות והשחרות הבל, וזכור את בוראיך בימי בחורתיך...". (י"א, ט - י"ב, א). לחץ כאן לשמיעת שיעור סיכום למגילת קהלת מאת הרב מדן
הספר מסתיים באותן מילים שבהן התחיל: "הבל הבלים אמר קהלת" (י"ב, ח).
להבנת משמעות האפילוג (י"ב, ט-יד) צפו בסרטון של ד"ר יושי פרג'ון.
,