בין הדמויות השונות שבפרשת בראשית, מתואר חנוך בן ירד אך בקצרה, ורב הסתום מן הגלוי אודותיו. ברור כי זהו אדם מיוחד, שהכתוב מעיד עליו כי התהלך את הא-לוהים; ברם, מה משמעות הביטוי "ואיננו כי לקח אותו א-לוהים"? למה לקח אותו א-לוהים? מדוע קצרו חיי חנוך יחסית לשאר הדורות שבפרשה? ומה משמעותה של פרשה קצרה זו? השיעור מבקש לשרטט קו העובר בין ארבע הדמויות המרכזיות בתחילת חומש בראשית - אדם, חנוך, נח ואברהם - בשאלת מקומו של האדם מול א-לוהיו ומול סביבתו.