במאמר זה נציע דרך להבנת הפער בין חלק מן המדרשים לבין פשטי הכתובים. נראה כי התורה היא מעין שירה: מעלתם של סיפוריה ואף של מצוותיה היא, שנוסף על הממשויות שהם מתארים ומצווים, הם גם טעונים רמזים רבים, שלפעמים חשיבותם בשביל לומד התורה גדולה פי כמה וכמה מן הממשויות שהם עוסקים בה. התורה הכתובה היא עצמה שירה, והיא גם מבוע של שירה - של שירת המדרש .