במאמר נסביר מדוע לימוד התנ"ך נדחק במשך הדורות, ונציע דרך חדשה ללימוד התנ"ך מתוך עצמו, תוך נכונות להעלות שאלות, ולחפש בתנ"ך עצמו תשובות. קריאה כזו מעשירה את הבנת המדרשים והפרשנים, ומאפשרת עמידה עצמאית ובטוחה למול הביקורת המחקרית. כמו כן, עלינו להבין את המקרא מתוך הכרת הארץ, נופיה וצמחייתה. פן נוסף הוא ההתייחסות לדמויות התנ"כיות כאנושיות, אשר יכולות גם לחטוא, אשר איננו מנמיך את התורה, אלא מעיד על כך שכותב התורה אינו אדם אלא אלקים.
23 עמודים
מתוך הספר "היא שיחתי - על דרך לימוד התנך", בהוצאת מגיד, תבונות וישיבת הר עציון, תשע"ג
, 157-180