במאמר זה נבחן את פניית רחבעם ל"ילדים" - היועצים הצעירים, ואת העצה שקיבל מהם. נראה כי בשתי נקודות טעו "הילדים": ביחסם לשבטי ישראל כאל פורעי חוק שיש להשליט בהם משמעת, וביחסם למלכותו של רחבעם על שבטי ישראל כמציאות שאין לערער עליה. מדוע רחבעם מקבל את עצתם? וכיצד הוא מנסח את תשובתו אל העם?