בניגוד לפרשות החטאת, האשם והשלמים, אחרי הכותרת "זאת תורת העולה" התורה אינה מפרטת את פרטי קרבן העולה, אלא דנה (פעמיים) בפינוי המזבח מהדשן שעליו ובאש התמיד שעל המזבח. לדעת רש"י, יש הבדל בין פינוי הדשן מהמזבח לבין תרומת הדשן, אך בפשוטו של מקרא נראה שהיה רק פינוי אחד של הדשן. בפרשיית "תורת העולה", התורה רומזת לכך שבמקביל לכוהנים האוכלים חלק מהקרבנות האחרים, אש המזבח זוכה 'לאכול' את קרבן העולה.

המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון