אֵם בישראל - כלי לשליחות אלוקית

לא קשה לראות כי המעורבות הנשית במלחמה מול יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא היא הרבה מעבר למקובל בתנ"ך ובאופן כללי.
נפתח בכך שהמנהיגה של אותה התקופה היא אשה בשם דבורה ולא מנהיג או שופט. היציאה למלחמה נעשית אמנם בפיקודו של שר הצבא ברק, אך הוא זקוק לעזרתה הרוחנית של הנביאה דבורה. הכרעת המלחמה מושגת גם היא על ידי אשה של אדם הנקרא חבר מן הקיני.
מה בא ללמדנו ריבוי המעורבות של הנשים בקרב מול עמי כנען? האם ניתן לומר כי הביטוי "אם בישראל" (ה', ז) בו נקטה דבורה בשירתה יש בו מימד נוסף?
חז"ל (פסחים סו ע"ב) מבקרים את דבורה על כך שהיא נוקטת בביטוי זה שיש בו מימד של גאווה כאשר היא מדגישה כי היא זו שבזכותה חדל המצב הקשה ששרר בארץ באותה התקופה. אולם ניתן לומר כי כוונתה היתה הפוכה. ישנה כאן יוזמה שבאה ממנה לשינוי המצב. היא בטחה בקב"ה והאמינה שמקור הכוח והישועה מגיע ממנו אלא שהוא זקוק רק ללבוש טבעי במציאות כדי להופיע אותו בעולם.
ממילא אין זה מן הנמנע כי הוא יופיע גם על ידי אשה שאינה מגלמת את יסוד הגבורה והאומץ. זהו הדגש גם של האמא בישראל שבדרך כלל חוששת ודואגת לילדיה וכאן ביטאה אומץ לב ועוז רוח שהתלבשו בה מאת ה'. בכך היא מהווה את הניגוד לאם סיסרא שנמצאת בצד של האויב ומביאה להפסדם בקרב.
דבורה מלמדת אותנו כי הישועה האלוקית יכולה להתגלות דרך כל אחד ואחת אם רק נעשה עצמנו כלי לשליחותו של הקב"ה.