לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
פרק ט נחלק לשני חלקים - חלקו הראשון (א-ט) חוזה את השבתת השמחה והחג מישראל בעקבות הגלות. בחלקו השני (י-יז) מוזכרים אירועים היסטוריים מראשית ימי העם שהביאו למצבו הקשה הנוכחי. אזכורים כגון אלה מופיעים גם בפרקים הבאים.
א. הפסקה הראשונה (א-ט) פותחת בניגוד בין שמחת החג, על היבול, הנסכים והזבחים, לבין הגלות. שימו לב ללשונות השלילה החוזרים בפסקה ועקבו אחרי רצף הניגודים שבה, היוצרים את הקשר בין החטא לעונשו: תפקיד הגורן (א,ב), שתי האכילות (ג,ד), ושני סוגי הלחם (ד).
ב. רמיזות לשלושה אירועים היסטוריים מרכזיים בעברו של עם ישראל משובצות לאורך הפרק. אירועים אלה הם כעין ‘אב-טיפוס’ שלילי לחטאי ישראל בהווה.
1. האירוע הראשון רמוז בפסוק ט – ‘העמיקו שחתו כימי הגבעה’. חטא הגבעה נזכר גם להלן י’,ט: ‘מימי הגבעה חטאת ישראל’. עיינו בשני האירועים המרכזיים הנקשרים בשמה של הגבעה במקרא - סיפור פילגש בגבעה (שופטים י”ט-כ’), ומלכות שאול (שמו”א י’,כו; י”א,ד). חשבו מהי הביקורת העולה מאזכור הגבעה לפי כל אחד מן האירועים.
2. האירוע השני נזכר בפסוק י והוא שייך לתקופת ראשית הקשר בין ה’ לעם ישראל ולחטא בעל פעור. ראו את תיאור החטא בבמדבר כ”ה,ג – בחנו את שלביו ואת אופיו, וחשבו על זיקתו לחטאיו האופייניים של ישראל בספר הושע.
3. האזכור השלישי הוא הגלגל שבו הייתה במה מרכזית (טו). חטאי הגלגל נזכרים גם בהושע ד’,טו ולהלן י”ב,יב (ראו גם עמוס ד’,ד; ה’,ה). עמדו על אזכורו בסמוך לבית אל (המכונה דרך גנאי ‘בית און’) וחשבו: איזו ביקורת נוספת עולה מכאן על המתרחש בגלגל?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"