עם מינויו של הרברט סמואל שהיה יהודי, לנציב הבריטי בארץ, נדרש הראי"ה קוק זצ"ל לתשובה בדבר ביטול הצומות. את תשובתו הוא פורס באגרת שלפנינו.
ב"ה יום י"ט לחדש תמוז תר"פ, שנה ראשונה לאחינו הנציב העליון של ארץ ישראל, מר אליעזר בן מנחם סיר הרברט סמואל יר"ה.
שלום וברכה לכבוד ידידי הישיש הנכבד, מלא צפיית ישועה לעם ה' ונחלתו מו"ה יעקב צבי זיסלמאן נ"י.
מכתבו היקר קבלתי, ורגשות ששונו בתשועת ה' אשר הפליא לעשות עמנו, ביסוד גאולתנו במינויו העליון של אחינו השר הגדול שליט"א, מלאה את לבבי שמחת הלב, בראותי כי גם זקני הדור מרגישים וחשים את אור הישועה, וזה הוא סימן יפה לבית ישראל ותחייתו.
אמנם במה שנוגע לסגולת הצומות, חושב אני כי עד אשר יכונן ה' את בית מקדשנו החרב לעינינו, בהר מרום הרים, לתפארת לעיני כל העמים, אי אפשר לנו לבטל אותם. ונקוה כי כאשר החל צור ישראל את ישועתו, ביחס לתשועתנו הכללית, בנוגע לארץ הקודש בכלל, כן יאיר גם כן בתשועת בנין בית מקדשנו, וישלח לנו משיח צדקנו בגאולה שלמה, להושיע את כל עם ה' הנידחים בין זאבי ערב, שדמם הולך ונשפך בעוונותינו הרבים גם כעת באופן נורא ואיום.
וכאשר יאיר ה' לנו באור ישועתו הכוללת, יהפכו הצומות, כולם לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ואור הישועה הגמורה, ופאר משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו יבואו לנו, על ידי מה שלא נשכח את בית אלוקינו ואת אחינו כולם, כל עם ה' הנתון במיצר, ונשתתף בצערם ויגונם על ידי צומי תעניתנו כמאז, ויחד עם זה נתאמץ לרומם בארצנו הקדושה את קרן הקודש, ברוח טהור מלא אמונת אומן בדבר ה' הנאמן לעולם, ובהודות לה' על חסדו ואמתו.
והיה זה שלום כנפשו וכנפש ידידו דורש שלומו הטוב באהבה רבה, המצפה לגאולה שלמה
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
(מתוך הספר מועדי הראי"ה)
הראי"ה קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק נולד בגריבה אשר בלטביה בשנת ה"א תרכ"ה (1865) ונפטר בירושלים בשנת ה"א תרצ"ה (1935). כרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל היה הרב קוק דמות בעלת השפעה מרכזית בתולדות היישוב החדש שבארץ ישראל. אהבתו לחלוצים, אף לכופרים שבהם, ידועה ומפורסמת. עזבונו הספרותי והתורני הוא רחב ביותר - קבלה, פילוסופיה, הלכה, פירושים לגמרא, תשובות ופיוטים - בכתב יד ובדפוס