בקבלת האדרת הפך אלישע לתלמידו של אליהו; בלבישת האדרת הפך להיות ממלא מקומו.
הדרכים בהן ממנים אדם לתפקיד הינן שונות ומגוונות. בהמלכת מלך - מינויו במשיחתו בשמן; וכך גם כהן גדול. מינוי לנביא נעשה בדרכים אחרות. כאשר משה ממנה את יהושע לנביא תחתיו, הוא סומך את ידיו עליו - ובסמיכת ידים זו הפך יהושע לנביא.
לאליהו הנביא, דרך אחרת במינוי יורש לו. אליהו ממנה את יורשו כאשר הוא מלביש לו את אדרתו. הבה ונבחן את מקומה של האדרת אצל אליהו הנביא.
בפגישה הראשונה של אליהו ואלישע, מוצא אליהו את אלישע חורש ולפניו שנים עשר צמדים. "ויעבור אליהו אליו, וישלך אדרתו אליו" (מלכים א י"ט, יט). פעולה זו עברה כחשמל בלבו של אלישע. אליהו לא דיבר מאומה, אבל אלישע רץ אחריו, שוחט את הבקר, נפרד מביתו, והולך אחרי אליהו לשרתו.
כאשר אליהו נפרד מעל פני אלישע בפרקנו, חוצים הם את הירדן. כדי לעבור את הירדן, מספר הכתוב: "ויקח אליהו את אדרתו ויגלום, ויכה את המים, ויחצו הנה והנה, ויעברו שניהם בחרבה" (ח).
אליהו לובש את אותה אדרת, והפעם הוא עושה בה ניסים. מיד לאחר מכן שואל הוא את אלישע: "שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך" (ט). אלישע אינו מבקש את האדרת, אבל הוא מבקש את מה שהאדרת מסמלת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (שם). אלישע אינו יודע אם אמנם קבל את מה שביקש; אחת יודע הוא: אליהו נעלם, והאדרת - נשארה. אלישע קורע את בגדיו, את בגדי התלמיד, ולובש את האדרת שאליהו השאיר לו. בכך הפך אלישע לנביא.
וכאשר צריך אלישע לעבור את הירדן, לוקח הוא את אדרתו החדשה, היא אדרת אליהו, "ויכה את המים ויאמר: איה ה' אלקי אליהו... ויחצו הנה והנה, ויעבור אלישע" (יד).
"ויראוהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד, ויאמרו: נחה רוח אליהו על אלישע, ויבוא לקראתו וישתחוו לו ארצה" (טו) - משראו את סימן הנביא עליו, את אדרת אליהו, הבינו כי ירש את רוח אדונו.
בקבלת האדרת הפך אלישע לתלמידו של אליהו; בלבישת האדרת הפך להיות ממלא מקומו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת