לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
הפרק פותח במעשה נבואי סמלי בעל שלושה שלבים שמצטווה ירמיהו לעשות (א-יא). עשיית מעשה סמלי בידי נביא על מנת להעביר מסר לעם, מופיעה פעמים רבות בספרי הנביאים (ראו למשל: ירמיה ל"ב,א-טו; יחזקאל ד׳; הושע א׳). לאחר שירמיהו מבצע את שלושת שלבי המעשה, ה׳ מתגלה אליו ומבאר לו את משמעותו. בהמשך הפרק חוזה ירמיהו את בואו של ׳האויב מצפון׳ החודר עד לערי הנגב, ופונה למנהיגי העם ומצווה עליהם להשפיל את גאוותם מחמת הפורענות העתידה לבוא עליהם, על שמעלו בתפקידם כמנהיגים ובטחו באלילים.
א) ׳הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים׳ (א) המעשה הנבואי הסמלי שמצטווה ירמיהו לעשות כולל שני חלקים: החלק הראשון כולל שלושה ציוויים וביצועם (א-ב, ג-ה, ו-ז) ואילו בחלק השני (ח-יא) מבאר ה׳ לירמיהו את הנמשל.
1) בפסוק ט משוה ה׳ בין השחתת האזור להשחתת גאון יהודה וגאון ירושלים. מהו הקשר בין השניים? (להבנת הקשר בין אזור לגבורה עיינו במלבי"ם בסעיף ב׳)
2) בפסוק יא מדמה ה׳ את יחסו לישראל לזיקת איש לאזורו. אילו היבטים של זיקה מסומלים לדעתכם באזור? היעזרו בדברי המלבי"ם:
׳ונדמו כאזור, שכמו שהאזור דבוק על מתנים כן נדבקו בו להשגיח עליהם בהשגחה פרטית בלא אמצעי, וכמו שהאזור מצד שהוא אזור מורה על גבורה, ומצד שהוא פשתים מורה על כבוד ותפארת, כן הדביק אותם לתהלה ולשם ולתפארת - שעל ידם יראה גבורתו בשידוד המערכה ותפארתו במעשיו ההשגחיים. וכמו שצוהו שיהיה בתמידות על מתניו כן היה הדיבוק האלהי הזה בתמידות׳.
3) השלב הראשון במעשה הסמלי מתחלק לשתי פעולות, קניית האזור וחגירתו על המתניים. בשלב הנמשל לעומת זאת, מופיע במפורש רק החלק השני – חגירת האזור. חשבו - מה מסמל שלב קניית האזור בתולדות העם?
ב) ׳וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי...׳ (יז) בליבה של נבואת הגלות המופנית לעם ולמנהיגיו, עובר לפתע הנביא לתאר את המתחולל בנפשו.
במדרש התבאר פסוק זה באופן שונה, תוך שינוי זהות המדבר בפסוק. עמדו על משמעות הבכי הנסתר על פי המדרש. שימו לב ליחס המורכב שעולה מהמדרש כלפי החורבן, יחס דומה לזה שראינו בפרקים י"א-י"ב.
׳באותה שעה בא מטטרון ונפל על פניו, ואמר לפניו, רבש"ע אני אבכה ואתה לא תבכה! אמר לו אם אין אתה מניח לי לבכות עכשיו אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה, שנאמר ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו׳ (ירמיה י"ג,יז). אמר להן הקב"ה למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, מיד הלך הקב"ה ומלאכי השרת וירמיהו לפניו, וכיון שראה הקב"ה את בית המקדש, אמר בוודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם, באותה שעה היה הקב"ה בוכה ואומר אוי לי על ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה׳ (פתיחתא לאיכה רבא).
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"