לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
1. דברי איוב "יָדַעְתִּי כִּי כלֹ תּוּכָל, וְא יִבָּצֵר מִמְּ מְזִמָּה" (מ"ב, ב) מעידים כי איוב מקבל את שליטתו של הא-ל על הרע בעולם. על מה מעידה תשובת איוב בפסוק ג?
2. המילה 'ועתה' המופיעה בפסוק ה מציינת חיץ ברור בין מערכת יחסיו של איוב עם הא-ל עד כה, ובין מערכת יחסיו עם הא-ל מעתה והלאה. מה היתה מערכת יחסיו עם הא-ל עד כה, ומה קורה עכשיו? מה הייתה שאיפתו של איוב והאם הוא קיבל מענה?
3. בהתרסותיו הראשונות שנאמרו לאחר מסכת האסונות שנתכו עליו איוב מבקש את נפשו למות כדי להיפטר מסבלו הרב. במהלך הדיאלוג עם הרעים מתפתחת אצל איוב ההכרה ששאיפתו המרכזית היא יצירת דו שיח עם הא-ל. שאיפה זו באה לידי ביטוי בדבריו "אִם יָמוּת גֶּבֶר הֲיִחְיֶה. כָּל יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי. תִּקְרָא וְאָנכִֹי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶי תִכְסףֹ" (י"ד, יד-טו). עיינו בפסוק ו בפרק מ"ב, מה קורה כעת לאחר ששאיפתו התמלאה והדו שיח הנכסף מומש?
הפסוקים האחרונים בספר איוב מתארים את השבת איוב למצבו הראשוני בזכות תפילתו בעד רעיו. התפילה הגבירה את האחווה שנסדקה, וגם יצרה תיקון אישי אצל איוב, שהרי כזכור בפתיחת הספר איוב מתואר כאדם הדואג לעצמו ולביטחונם ושלומם של בני ביתו. הכתוב בא ללמדנו שמערכת היחסים בין הא-ל לבני האדם אינה מערכת יחסים פרטית אלא כללית ומורכבת. האדם יכול להתפלל בעד רעהו ולהועיל לו על אף שאין לו נגיעה אישית בעניין. חלק זה ממשיך את הקו שהותווה במענות ה' המתארים את הבריאה כמערכת מאוזנת והרמונית, הכוללת כוחות הרסניים וכוחות בונים, כוחות מוגבלים וכוחות פורצים. איוב נדרש להתייחס גם לחברה האנושית כמערכת הרמונית. בניגוד למציאות של שכיר העומד לבדו מול אדוניו, נדרש האדם לדאוג לא רק לעצמו אלא גם לרעיו. מפרק מ"ב ניתן ללמוד כי גם בחברה האנושית יש מערכת איזונים מורכבת שקשה מאד להבינה. ממכלול המערכות מתבהרת הסיבה שבאתיה אין לאדם יכולת להבין את רצף האירועים הקורים לו. לכן, אין איוב יכול לקבל תשובה לשאלות על דרך ניהול העולם. לעיתים מעשה של אדם אחד משפיע על חייו של אדם אחר, וקוצר דעתו של האדם מונע ממנו להבין את סדרי העולם.