מהו הדימיון בין נעמי לאיוב? והאם בני האדם יכולים לשפוט את מעשה ה'?

 

"וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי:... הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (א-יב)

הגמרא עוסקת רבות בשאלה באיזו תקופה חי איוב. חלק מתשובותיה היסטוריות וחלקן היסטוריוסופיות. נעיין באחת מהן הקשורה לפרקנו:

"רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה, שנאמר: "הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו" (איוב כ"ז, יב), איזה דור שכולו הבל? הוי אומר: זה דורו של שפוט השופטים" (בבא בתרא ט"ו, ב).

הלומד תמה, מה ראיה יש כאן בשל פסוק אחד בספר הגדול, המזכיר את המילה 'הבל', לדורותיהם של 'שפוט השופטים', שלדעת רבי אלעזר הם הבל, בלא שהביא לכך כל ראיה מן המקראות?

שמא חז"ל, כדרכם במקומות רבים, הביאו את הפסוק שיש חידוש בדרשתו, אך הסתמכו בעיקר על פסוקי הפתיחה לפרקנו. הבה נשווה אותם לדבריה של נעמי בספר שנכתב על ימי 'שפוט השופטים', מגילת רות:

"וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי" (א-ב)

"וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (רות א', כ)

נעמי תמשיך ותאמר "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה' לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי" (שם). היא תאשים את הקב"ה בצרותיה, ותטיל עליו את האחריות עליהן. שרשרת האסונות שקרתה לה אכן דומה לאסונותיו של איוב. בסופם היא נותרה ללא משפחה וללא רכוש. המגילה מסתיימת כספר איוב בנחמה לעת זקנתה ובתקווה חדשה, אך נעסוק בתלונות על הקב"ה:

"ואמר ר' יוחנן, מאי דכתיב: ויהי בימי שפוט השופטים? דור ששופט את שופטיו" (בבא בתרא ט"ו, ב).

שופטנו הוא הקב"ה, ורק לפניו נעמוד למשפט ולצדק. האומנם נוכל אנו, נעמי, איוב או כל אדם אחר לשפוט את שופטנו?!

ולגבי הקשר שראה רבי אלעזר לדברי איוב "ולמה זה הבל תהבלו" – ניתן ללומד להסיק לבדו את מסקנתו:

"וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱ--לֹוהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל:... כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱ-לֹוהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת י"ב, ז-יד).