איוב מעסיק את השטן

אחד המדרשים המופלאים על קריעת ים סוף משלב את השטן, האל ואיוב ברצף מיוחד מאוד:

"בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן.
אמר לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים?
מה עשה הקדוש ברוך הוא? מסר לו איוב שהיה מיועצי פרעה דכתיב בו "איש תם וישר" (איוב א', א).
אמר לו: הנו בידך.
אמר הקדוש ברוך הוא: עד שהוא מתעסק עם איוב, ישראל עולים לים ויורדים ואחר כך אציל את איוב. והוא שאמר איוב "שליו הייתי ויפרפרני..." (איוב ט"ז, יב).
אמר איוב: שליו הייתי בעולם ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני כדי לעשות אותי לעמו למטרה.
שנאמר: "יקימני לו למטרה" (שם)
וכתיב: "יסגירני אל אל עויל" (איוב ט"ז יא) - מסרני ביד השטן
וכדי שלא יצאו ישראל רשעים בדין לכך הרטה אותי בידו
הוי "ועל ידי רשעים ירטני" (שם)
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה: 'משה הרי מסרתי איוב לשטן מה בידך לעשות?
"דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות י"ד, טו) ...'"
(שמות רבה כא ז)

לולא דמסתפינא (=לולא שהייתי חושש) הייתי אומר שהאל נותן את איוב לידיו של השטן בשביל למנוע ממנו להפריע לעם ישראל לחצות את הים. הדו-שיח מעיד שאיוב יודע שהוא 'מוּקְרָב' לשם מעברם של עם ישראל את הים ללא הפרעה של השטן. ואפילו משה מקבל הוראה לחצות את הים כאשר איוב 'מעסיק' את השטן.

יותר משמדרש זה מסביר על יציאת מצרים הוא מסביר לכולנו על הקושי הגדול של חכמים להכיל את הסיפור של איוב ואת התיאורים הכל כך ברורים שלו על כך שהאל 'מתנכל' לו. ופתאום מופיעה סיבה טובה – ולכאורה הכל נהיה מובן והגיוני.

באדיבות אתר 929