בעמקי המזרח ובשפלת המערב, שהם שטחים מישוריים המתאימים לרכיבה, החזיקו הכנענים רכבי ברזל, החזקים פי כמה מרכבי העץ שהכירו עם ישראל במצרים. ולכן התקשו השבטים להוריש ערים אלו.
בפרק י"ז בני יוסף מתלוננים על נחלתם המצומצמת, וזאת בשל העובדה שאין ביכולתם להוריש את הכנענים אשר בבית שאן ועמק יזרעאל, כי רכב ברזל להם: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (טז).
מהמתואר בפסוק ניתן ללמוד שגם את מישור החוף לא הצליחו בני יוסף להוריש, שכן הם טוענים "לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר", משמע שהם התרכזו באזור הרי השומרון וצפון השומרון של ימינו.
כמו כן, בסוף פרק ט"ז נאמר: "וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ט"ז, י). כך גם מוזכר בתחילת ספר שופטים (א', כט). גזר המקראית מזוהה באזור השפלה, ליד הישוב כרמי יוסף, כיום.
וכן נזכרו בספר שופטים שבטים נוספים שלא הצליחו להוריש את עמי הארץ שבאזור השפלה ומישור החוף: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק" (שופטים א', לד). וכן: "וַיְהִי ה' אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם" (שם, יט).
מתוך קיבוץ הנתונים הללו מתקבלת התמונה כי בעמקי המזרח ובשפלת המערב, שהם שטחים מישוריים המתאימים לרכיבה, החזיקו הכנענים רכבי ברזל, החזקים פי כמה מרכבי העץ שהכירו עם ישראל במצרים. ולכן התקשו השבטים להוריש ערים אלו. גם במלחמת ברק בסיסרא אנו עדים ליאוש שאחז בעם ישראל בראותם את רכבי הברזל של יבין מלך כנען, שעל כן לא ניסו להודפו במלחמה: "וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן... וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ" (שופטים ד', ב-ג).
מעתה מובנת גם כוונת המרגלים באומרם (במדבר י"ג, כח-כט): "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ... וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן".
לקריאת פוסט מאת הרב משה כהן 'בני יוסף והכנעני - מי חזק ממי?'