איך להתמודד עם דאגות וטרדות שלא מרפות? ספר משלי נותן לנו עצה: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (כה).
האדם המודאג הוא אדם טרוד. המחשבה המדאיגה לא יוצאת לו מהראש – אז מה הוא יעשה? איך הוא יצליח להמשיך את חייו? הפרק נותן לו עצה: "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (כה). החצי השני של הפסוק מובן: תחשוב על משהו טוב הוא ישמח אותך וכך תסור הדאגה. אבל מה המשמעות של החלק הראשון של הפסוק? מהו "ישחנה" (בשין ימינית או בשין שמאלית)?
המדרש מציע שתי פרשנויות:
""דאגה בלב איש ישחנה" (משלי י"ב, כה) רבי אמי ורבי אסי,
חד אמר: ישחנה מדעתו,
וחד אמר: ישיחנה לאחרים".
(בבלי יומא עה ע"א)
הדעה הראשונה - 'ישחנה מדעתו' מסבירה את הפסוק ככל הנראה בכיוון של 'לָשׁוּחַ' – להתכופף וכך להסיר את הדעה מהמחשבה של האדם הדואג. הדעה השנייה הופכת את הדאגה למשהו שמדברים עליו, מתארים אותו וכך היא נהפכת לפחות מפחידה ויותר קרובה ומובנת.
ההקבלה בין שני חלקי הפסוק הופכת את הפרשנות הראשונה למובנת. שני חלקי הפסוק מציגים שתי אפשרויות להתמודדות עם הדאגה. האחת - יותר פסיבית (לשים את המחשבה בצד) השנייה אקטיבית (למצוא מחשבה אחרת).
ונראה שהכי טוב פשוט לפתור את הדאגה.
באדיבות אתר 929