בפרקנו רוקמת אסתר את נפילתו של המן כאשר כחלק מן התוכנית היא מזמינה אותו למשתה יחד עם המלך. מה פשר הדבר?
בפרקנו מזמינה אסתר את המן למשתה יחד עם המלך אחשוורוש. מה היתה כוונתה בכך? מה ראתה לתת לו את תחושת הכבוד הרב שיצא עימה מן המשתה?
המלך שלמה מלמדנו עיקרון חשוב: "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ - הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם; וְאִם צָמֵא - הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כ"ה, כא)
המהר"ל מסביר, שהדבר המגדיר את האדם הוא תכונת החוסר. רק כאשר האדם מודע לכך שהוא חסר, אזי הקב"ה יכול להשלים אותו באותם תחומים. רעיון דומה עומד גם בבסיסה של התפילה - הרגשת החיסרון והצורך בעזרה א-לוקית מחוייבת בשביל שהתפילה תיענה.
מסיבה זו, עונשו של הנחש היה שהאוכל שידרש לו יהיה עפר - כלומר, דבר המצוי בכל מקום (בראשית ג', יד). עונשו היה שתמיד יהיה מלא ולא יהיה חסר לו כלום, ולכן לא יהיה לו להיכן להתקדם. חוסר אפשרות להתקדם הוא העונש הגדול ביותר שאפשר לתת!
על בסיס רעיון זה, אפשר להסביר מדוע אסתר הזמינה את המן למשתה. היא רצתה לנטוע בתוכו את תחושת הכבוד והשובע כדי שירגיש מלא, ורק במצב זה, כאשר הוא איננו מרגיש את החיסרון בכבוד או בעושר, ניתן להפיל אותו. כל עוד היה נטוע בו הרצון להתקדם, היה קשה מאד להפיל אותו. רק כאשר המן חשב שכבר אין לו להיכן להתקדם ושהוא הגיע לפסגת שאיפותיו, יכלה אסתר להפיל אותו בפח.
ואמנם, על כך מדבר הפסוק במשלי: אם אתה רוצה לנצח את אויביך, עליך למלא את כל מבוקשם. רק במצב כזה, כשהם מלאים, תוכל להפיל אותם בפח.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון