האם צריך לקרוא "להשמיד ולהרוג" או "להשמיד להרוג" (ח', יא)? "ואיש לא עמד לפניהם" או "ואיש לא עמד בפניהם" (ט', ב)? מדוע בקהילות רבות חוזרים פעמיים על קריאת שני פסוקים במגילה? וכיצד ניתן להכריע בספק זה?
בדורות האחרונים מקובל בקרב האשכנזים לקרוא פעמיים את המלים "להרוג" ואח"כ "ולהרוג" (ח', יא), וכן "בפניהם" ואח"כ "לפניהם" (ט', ב). הנימוק לקריאה הכפולה הוא, שלא ברור מהי הגרסה הנכונה.
מקור הנוסח של 'להרוג' ושל 'בפניהם' נמצא במקראות גדולות, דפוס ונציה (רפ"ד-רפ"ו), שהוגה על ידי יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו. הוא עבד רבות על הנוסח, ובהחלט עשה מפעל חשוב, אולם יש לו אלפי שגיאות.
כתר ארם צובא הוא אחד המפעלים המרשימים של בעלי המסורה, ונכתב על ידי אהרן בן אשר (930 למניינם), שהוא מהגדולים שבבעלי המסורה
הרמב"ם כותב שהיו הכל סומכים על הכתר "לפי שהגיהו בן אשר, ודקדק בו שנים הרבה, והגיהו פעמים רבות", ולכן על ספר זה יש לסמוך.
בפרעות שהיו בארם צובא בשנת תש"ח, נשרף בית הכנסת, וכשליש מהכתר, בתחילתו ובסופו. אבדה כל התורה, עד אמצע "כי תבוא", אבד רוב שיר השירים, כל קהלת, איכה ואסתר, דניאל, ועזרא. לאור זאת אי אפשר לדעת מהו הנוסח הנכון בשאלות שלנו, שהרי מגילת אסתר נשרפה. אולם, ניתן לגלות זאת על פי הערות המסורה. בעלי המסורה כתבו הערות בצידם של הפסוקים. על פי הערות המסורה ניתן להוכיח שהנוסח בכתר הוא הנוסח של "לפניהם" ו"ולהרוג". זהו גם הנוסח המצוי בכתבי היד המדויקים של ספרי תנ"ך נוספים.
אם כך, הנוסח שבמקראות גדולות הוא נוסח מוטעה, שגרם בטעות לחזרה כפולה על מילים במגילה. לסיום יש להוסיף שיעקב בן חיים (בעל מקראות גדולות) התנצר בערוב ימיו, וקרא עליו ר' אליהו בחור "תהי נפשו צרורה בצרור נקוב". עדיפה עדותו של הרמב"ם ונוסח הכתר, מהשיבוש של בעל מקראות גדולות.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות