השאלה 'איפה יש מנהיגים כמו פעם' עולה לא מעט פעמים. המדרש מלמד אותנו שגם המנהיגים הפחות מוערכים בהיסטוריה הם בעלי ערך רב ושווים למנהיגים המוערכים ביותר.

 

בכל דור ודור עולה ההשוואה לדורות הקודמים - כמה טובים היו וכמה היינו רוצים שיהיו מנהיגים כמו שהיו לנו בעבר. המדרש שלפנינו מצייר את החשיבה הנכונה על מה שהיה פעם:

תנו רבנן: למה לא נתפרשו שמותם של זקנים הללו [שהיו עם משה] -
שלא יאמר אדם: פלוני כמשה ואהרן? פלוני כנדב ואביהוא? פלוני כאלדד ומידד?
ואומר "ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן" (שמואל א י"ב, ו)
ואומר "וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל" (שם, יא) –
ירובעל - זה גדעון, ... בדן זה שמשון, ... יפתח - כמשמעו.
ואומר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו" (תהלים צ"ט, ו).
שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם,
לומר לך: ירובעל בדורו - כמשה בדורו,
בדן בדורו - כאהרן בדורו,
יפתח בדורו - כשמואל בדורו.
ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים.
(בבלי ראש השנה כה ע"א-ע"ב)

תחילתו של המדרש בשאלה מדוע לא נתפרטו שמותם של 70 הזקנים שהיו עם משה? והתשובה נמצאת בשורה האחרונה של המדרש - כל אחד שמונה להיות מנהיג הרי הוא כמו הנבחר שבנבחרים. את המסקנה הזו מבין המדרש מההשוואה של שלושה שופטים (שמידותיהם אינן מידותם של המנהיגים): גדעון, שמשון ויפתח עם שלושה מנהיגים אחרים - שמואל, משה ואהרן. החיבור הזה שמסתמך גם על הפסוק מהפרק שלנו הופך את המנהיגים הפחות מוערכים בהיסטוריה התנכית לשווים עם המנהיגים שיותר מוערכים:

"ירובעל בדורו - כמשה בדורו,
בדן בדורו - כאהרן בדורו,
יפתח בדורו - כשמואל בדורו"
(שם).

אמירה שלכל שומע, המכיר את הדמויות, מעבירה את המסר בצורה הברורה ביותר - אל תבקרו את המנהיגים שבדורכם. הם טובים בדיוק כמו קודמיהם.

באדיבות אתר 929