אשבעל נעלם מהשטח ומהמקרא אחרי ימי דוד, ורק כדו של אשבעל בן בדע נותר אחריו לספר את סיפור השם הזה.
לפני חודשים אחדים התפרסמה כתובת קטנה, שנמצאה בחרבת קיאפה, סמוך לצומת האלה, על יד מקום הקרב בין דוד לגולית. העיר הקטנה הזו, בת תחילת המאה העשירית לפני הספירה, עומדת במרכזו של הוויכוח העז על ההיסטוריות של סיפורי דוד. אם הייתה זו עיר ישראלית מבוצרת, כי אז יש בכך הוכחה לקיומה של ממלכה ישראלית, או לפחות יהודאית, של ממש בתקופה זו, ודוד מקבל אישור ארכיאולוגי.
והנה, האתר הזה, שלקוראי המאמרים המקצועיים נדמה שעליו תקום ותיפול ממלכת דוד, הביא לידיעת העולם דווקא את שמו של יריבו של דוד, אשבעל. על כתפו של כלי חרס נחרת שמו של אחד, אשבעל בן בדע, ולפניו מונח שלא השתמר, שכנראה ביטא את מוצא הכלי או תכולתו. אין כמובן כל קשר ישיר או מוכח בין בן בדע ובין בן שאול. אבל השם הזה עולה שוב על הבמה, לאחר שספר שמואל שינה אותו בכוונה תחילה לאיש בשת, כשם ששינה את שם בן יונתן למפיבשת, וכשם שתיקן את שם בן דוד לאלידע במקום בעלידע. אולי גם "יושב בשבת תחכמוני", הנזכר בין גיבורי דוד בסוף הספר (כ"ג, ח), הוא "איש בשת", אלא שהפעם זהו תיקון לשם "ישבעם בן חכמוני", שזהו שמו בספר דברי הימים (א י"א, יא).
השם ישבעם עצמו מופיע עוד פעמים בין אנשי דוד בדברי הימים, והיו ששיערו שגם זה הוא שיבוש של אשבעל; אולם אפשר מאד שזהו שם אחר, וגם בו הרכיב "עם" הוא רכיב תיאופורי אלילי, ממש כמו בשמות ירבעם ורחבעם ויקנעם ויקמעם ויבלעם, שמוצאו אולי בעמון. מכל מקום, אין עוד אשבעל במקרא כולו, ולא רק במקרא, אלא גם בכל אוצר השמות החוץ מקראי הידוע לנו מחותמות וטביעות חותם מימי בית ראשון. אשבעל נעלם מהשטח ומהמקרא אחרי ימי דוד, ורק כדו של אשבעל בן בדע נותר אחריו לספר את סיפור השם הזה.
באדיבות אתר 929