אני יודע, יש אנשים של לילה, כאלה שמתניעים בבוקר לאט מאוד, ושעות הריכוז שלהם הן דווקא השעות המאוחרות של הערב והלילה. אבל דוד המלך היה כנראה כמוני – איש שקם בחשיכה ומעיר את השחר.
השעון המעורר מצלצל בארבע לפנות בוקר. אפילו באמצע הקיץ עדיין חושך בחוץ, קל וחומר בימות החורף, אבל מי שהוא כמוני, איש של בוקר, אוהב את השעות האלה.
הבית שקט ואין איש ברחוב. זמן מצוין לכוס קפה, מוזיקה שקטה, קריאה וכתיבה, זמן של יכולת ריכוז מקסימלית.
בכל פעם שאני מתחיל פרויקט גדול שמחייב זמן מסודר של מחשבה ולימוד, אני מסגל לעצמי סדר יום שכזה. משכיב את עצמי לישון בעשר בערב ומתעורר בארבע. ככה יש לי שעתיים או שלוש בכל יום שהן רק שלי ומיועדות לעבודה נטו, לפני שמתחיל היום על רוב מטלותיו.
"עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר" (ט)
אני יודע, יש אנשים של לילה, כאלה שמתניעים בבוקר לאט מאוד, ושעות הריכוז שלהם הן דווקא השעות המאוחרות של הערב והלילה. אבל דוד המלך היה כנראה כמוני – איש שקם בחשיכה ומעיר את השחר. כך לפחות על פי פירושו של רש"י: "אני מעורר את השחר, ואין השחר מעוררני".
באדיבות אתר 929