מנשה ואפרים ישבו תחת עץ הזית וחיללו בחליל, והעיזים רעו על צלע ההר. הם צפו על הדרך המובילה לעיר שומרון, בקצה האחד של הדרך ארמונו המפואר של מלך ישראל, ובקצה השני – ביתו הצנוע של אלישע הנביא.
ענן אבק עלה מהדרך והנה שיירה של לוחמים ועבדים עוברת, ובמרכז השיירה, על סוס אביר, אדם לבוש בהידור רב וכל עורו מצורע. "הוא נראה גאוותן גדול", אמר מנשה לאפרים. "נכון", הסכים אפרים, "אולי בגלל זה הוא מצורע, הרי מחלת הצרעת היא עונש על גאווה ועל לשון הרע!"
"מי אתם?" שאל אפרים בסקרנות את אחד העבדים שבקצה השיירה, "ומי האיש המצורע שעל הסוס? למה באתם ולאן פניכם?" העבד הביט מפוחד לצדדיו ולחש לעברם בזהירות: "אנחנו מארם. אדוני נעמן, החולה בצרעת, הוא שר הצבא של ארם. הוא לקח בשבי נערה קטנה מישראל, שפחה לאשתו. הנערה העברייה השבויה ראתה שאף אחד לא מצליח לרפא את נעמן ואמרה לו שיש בישראל נביא שיוכל לרפאו ממחלתו, אז מלך ארם שלח מכתב למלך ישראל וציווה עליו לרפאו".
לאחר שעות אחדות חלפה אותה שיירה בדרך חזרה, לכיוון ביתו של אלישע הנביא, ואחד מתושבי העיר סיפר להם שכשתבע נעמן ממלך ישראל לרפא אותו מהצרעת, מלך ישראל אמר שהוא איננו אלוקים ואינו יכול לעשות ניסים. ואז אלישע הנביא שלח להגיד למלך שישלח את נעמן המצורע אליו, כיוון שיש נביא בישראל שאומר את דבר ה', וה' יכול לעשות ניסים. וכעת השיירה בדרכה אליו.
האחים ראו ממקומם על ההר את נעמן ניצב לפני ביתו של אלישע, ואת הנביא יוצא מביתו ואומר לנעמן: "לך לטבול בנהר הירדן שבע פעמים ותרפא!" נעמן הגאוותן התרגז וענה בזלזול: "הנהרות של ארם בדמשק הרבה יותר גדולים מנהר הירדן הקטן. אני אלך לטבול בהם!" אך עבדיו של נעמן הצליחו לשכנע אותו לעשות כדבר הנביא.
לקראת ערב חזרו מנשה ואפרים הביתה עם הצאן, ובדרכם ראו, בפעם השלישית באותו יום, את נעמן בדרך. "נעמן הבריא!" קרא אפרים, "הוא טבל בנהר הירדן וה' ריפא אותו", אמר מנשה. נעמן וכל מלוויו עצרו לפני ביתו של אלישע הנביא ואמרו בענווה: "עכשיו, נוכח הנס הגדול, אני יודע שאין אלוהים בכל הארץ אלא רק בישראל!" קרא נעמן, "בבקשה, איש האלוקים, ברצוני לתת לך מתנות יקרות כאות תודה. בזכות עצתך נרפאתי ממחלת הצרעת!" "לא אקח ממך מאומה", אמר אלישע הנביא. "אז לפחות תרשה לי לקחת אדמה מהחצר שלך כדי לבנות מזבח לה' כאשר אחזור לארצי. לא אעבוד אלוהים אחרים עוד אלא רק את ה'!" הצהיר נעמן. הוא העמיס אדמה מחצרו של הנביא על שתי פרדות והחל במסע חזרה לארצו, והאחים מנשה ואפרים התקדמו הביתה עם הצאן וליוו אותו במבטם עד שנעלם מהעין.
הסיפור מתוך הדף השבועי להורים וילדים של תנועת מבראשית.
איירה: נעמה להב