"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (ישעיהו ל"ח, א-ב)
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמודים א-ב
"מת אתה" - בעולם הזה, "ולא תחיה" - לעולם הבא.
אמר ליה [=לו, חזקיהו לישעיהו]: מאי כולי האי? [=מה כל זה?]
אמר ליה: משום דלא [=שלא] עסקת בפריה ורביה.
אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו [=משום שחזיתי ברוח הקודש שיוצאים ממני בנים שאינם הגונים]
אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? [=למה לך לעסוק בדברי הנסתרות של ה'?]
מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא - לעביד [=מה שאתה מצווה בו עליך לעשות, ומה שנוח לפני ה' - הוא יעשה].
אמר ליה: השתא הב לי ברתך, אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו [=הבא לי את בתך לאישה, אולי הזכות שלי ושלך יועילו ויצאו ממני בנים הגונים]
אמר ליה: כבר נגזרה עליך גזירה.
אמר ליה: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא!
כך מקובלני מבית אבי אבא - אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.
אתמר נמי [=נאמר גם], רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו [=שאמרו שניהם]:
אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר: "הן יקטלני לו איחל" (איוב י"ג, טו)...
מיד: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'" (ישעיהו ל"ח, ב) [וכן במלכים ב כ', ב].