הקב"ה הוא אל "נורא עלילה" (ה). פירוש הדבר שבכל מקום שבו יש סתירה בין רצון ה' שדבר מסויים יתקיים לבין הבחירה של האדם לעשות כרצונו הקב"ה מסבב את הסיבות באופן שבו בסופו של דבר תגיע התוצאה הרצויה, גם אם בצורה עקיפה.
אחד הכינויים של הקב"ה בתנ"ך הוא "נורא עלילה" (ה). הביטוי 'עלילות' שמיוחס לקב"ה במקומות רבים מתפרש במובן הרגיל של מעשים. אולם, אם נעמיק במושג 'עלילות' נבין שהוא אינו מכוון למעשים בלבד.
מה פירוש 'עלילה'? 'עלילה' פירושה שהקב"ה מסבב את הסיבות באופן שתגיע התוצאה הרצויה בצורה עקיפה. לא תמיד התוצאה ישירה, אלא יש עלילה שבמבט ראשון אינה מובילה לתוצאה. העלילה נובעת מסתירה, סתירה בין רצון ה' שדבר מסויים יתקיים לבין הבחירה של האדם לעשות כרצונו. בדברים אישיים יש לאדם בחירה מוחלטת והוא ישא בתוצאות לבחירתו. אך כאשר מדובר במעשים היסטוריים ישנה בעיה - יש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, ולקב"ה יש תכנית לעולם. שני הדברים מתיישבים באמצעות העלילה, פירוש הדבר שהקב"ה מזמן דרכים נסתרות ועקיפות שבאמצעותן הוא מגיע לתוצאה הרצויה למרות הבחירות של האדם.
ניקח לדוגמה את יונה הנביא שבורח לתרשיש, ולכאורה בכך מונע את קיום רצון ה'. אולם, הקב"ה רוצה שהנבואה תתקיים, ואחרי שלושה ימים במעי הדגה הוא חוזר בו ומוכן ללכת. כלומר, הבחירה של הנביא לא נפגעת, אך הקב"ה דואג לכך שרצונו יתממש. באותו אופן בספר בראשית ישנן עלילות רבות. למה דווקא בספר זה? בגלל המושג "מעשה אבות סימן לבנים". אם מעשי האבות היו לעצמם, אז מעשיהם היו ככל שאר בני אדם, תלויים בבחירתם החופשית. אולם, כיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", דהיינו, למעשיהם יש השלכות היסטוריות, ממילא אי אפשר להשאיר את הדברים לבחירתם החופשית באופן מלא.
במישור האנושי האדם נבחן על פי מעשיו, ומעשיו בלבד, ואין הוא יכול לטעון שהוא יודע את תכניתו של הקב"ה. האדם לא יודע את התכניות ההיסטוריות של ה', ואין הוא יודע כיצד תתקיימנה. הבדלה זו קריטית. האדם צריך להבין שיש לו בחירה חופשית מוחלטת ושהוא נושא באחריות המלאה לכל מעשיו. אך יחד עם זה ישנה תכנית א-להית שהיא תתקיים בדרכים נפלאות. כל אדם נידון על פי מעשיו ולא על פי התכנית הא-להית שתתבצע, אך הקב"ה עושה את עלילותיו.
יש דברים שאפשר לראות בעין, ויש דברים שאי אפשר לראות בעין; יש דברים שאחר שנים רבות אפשר לשחזר, ולפעמים אי אפשר. דוגמה בולטת וברורה לעין היא מלחמת ששת ימים. לא עלה על דעתו של אף אחד לכבוש את יהודה ושומרון ולשחרר את ירושלים. רק כשהירדנים החליטו להיכנס למלחמה, צה"ל היה מוכרח להחזיר מלחמה שערה.
יש מעשים שהם פרטיים, אך יש מעשים ציבוריים-היסטוריים. פתרון הסתירה הוא באמצעות העלילה. הקב"ה מתכנן דרכים שונות ומשונות כדי שתכניתו תתקיים, וגם זה באמצעות בחירתם האישית של בני אדם.
חכמים אומרים זאת גם לגבי הגאולה העתידה. ברור מבחינה היסטורית שמוכרחת להיות גאולה. אולם גאולה מתוך תשובה תלויה במעשיהם הפרטיים של בני אדם. חז"ל גילו לנו את העלילה: מעמיד להם מלך קשה כהמן ולא תהיה להם ברירה אלא לחזור בתשובה. זאת אומרת, כאשר לבחירה האישית יש ערך היסטורי-לאומי, הקב"ה יזמן את תכניתו בדרך כזו או אחרת.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות ישיבת ברכת משה מעלה אדומים