התורה מצווה עלינו: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם... וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (מג-מד). מה נכלל באיסור "אל תשקצו"? וכיצד יכול האדם להגיע לקדושה וטהרה?
וכן אסרו לאכול בידים מסואבות מזוהמות, ועל גבי כלים מלוכלכים, שכל דברים אלו בכלל "אל תשקצו את נפשותיכם" (ויקרא י"א, מג), והאוכל מאכלות אלו מכין אותו מכת מרדות.
וכן אסור לאדם שישהה את נקביו כלל בין גדולים בין קטנים, וכל המשהה נקביו הרי זה בכלל משקץ נפשו, יתר על חלאים רעים שיביא על עצמו ויתחייב בנפשו, אלא ראוי לו להרגיל עצמו בעתים מזומנים כדי שלא יתרחק בפני בני אדם ולא ישקץ נפשו.
וכל הנזהר בדברים אלו מביא קדושה וטהרה יתירה לנפשו, וממרק נפשו לשם הקדוש ברוך הוא שנאמר "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני" (שם, מד).
(משנה תורה לרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י"א)
רמב"ם - ר' משה בן מימון, נולד בספרד בשנת 1135. עבר למצרים, בה שימש כרב, מנהיג ורופא. גדול הפוסקים והפילוסופים היהודים. חיבר את ספר "משנה תורה" בו אסף, הכריע וסידר את כל ההלכות, וכן את "מורה הנבוכים" - ספר פילוסופיה. נפטר בשנת 1204.