על מה מקונן ברוך בן נריה? ומה פשר תשובתו של ירמיהו? על כך בדברי המדרש.

 

פרק מ"ה מוקדש כולו לברוך בן נריה. נבואה בשביל איש אחד? ולא סתם איש אחד, לא מדובר במלך או במנהיג, בסך הכל שוליה של נביא. מה עשה ברוך שבשלו זכה לנבואה המוקדשת רק לו?

הנבואה באה כתגובה לקינתו של ברוך בן נריה - "יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי" (ג) התגובה לדברי ברוך מבליטה את החורבן - "הִנֵּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ" (ד), אך מצהירה שברוך בן נריה יינצל. אל תבקש גדולות, אומר הנביא, תגיד תודה שתישאר חי. האם הנבואה הזו מעשירה את קוראי ירמיהו?

המדרש (מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה א) קורא מחדש את הנבואה ומחלץ אותה מההקשר הפרטי שלה. במדרש הבא הביוגרפיה של ברוך בן נריה הופכת כלי לביטוי עוצמת החורבן:

"וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני המקום… מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים... "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" וגו' (ירמיהו מ"ה, ד) ואין מנוחה אלא נבואה שנאמר "ותנח עליהם הרוח" (במדבר י"א, כו)".

ברוך בן נריה במדרש לא מקונן על מצוקה פיזית. הוא מתלונן על כך שבניגוד לשאר תלמידי הנביאים, יהושע, אלישע, ודומיהם, הוא לא זוכה לנבואה. על כך מקבל ברוך את התשובה הבאה, בהמשך המדרש: 

"בא וראה מה המקום משיבו… "וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ" (ירמיהו מ"ה, ה) - ואין גדולות אלא נבואה שנאמר "ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע" (מלכים ב ח', ד).
אמר: ברוך בן נריה, אם אין כרם אין סייג, אם אין צאן אין רועה, מפני מה? "כי הנני מביא רעה אל כל בשר וגו' ונתתי לך את נפשך לשלל (אל המקום) [על כל המקומות] אשר תלך שם" (ירמיהו מ"ה, ה).
הא בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכותן של ישראל".

ירמיהו אומר לברוך כך: אתה יודע מדוע אינך נביא? מפני שתפקידו של הנביא הוא (גם) לדבר בזכותם של ישראל; אבל עכשיו כלו כל הקצים. כעת הצאן מתפזר ואין כבר צורך ברועה.

במדרש הזה, דומני, בא לידי ביטוי כוחו של המדרש. הסיפור שהמדרש מציע לא כתוב בפסוקים. אך לאחר קריאת המדרש ניתן לחזור ולקרוא את הפרק במבט חדש. כאשר הספר מחלץ את המקרה הפרטי של ברוך נריה, הוא מבליט את הטרגדיה שבמציאות - ברוך בן נריה, תלמידו הנאמן של ירמיהו נאלץ להסתפק בכך ש'נפשו תהיה לו לשלל'. המציאות התרוקנה מתוכן, הרוח מתייבשת, וְאתה - "תְּבַקֶּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת אַל תְּבַקֵּשׁ" (ה).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929