ארבעה מראות

החטיבה שלפנינו (ז'-ח',ג) כוללת בעיקרה ארבעה מראות נבואיים שרואה עמוס. ארבעת המראות מתארים את הפורענות העומדת לפקוד את העם. המראות ערוכים בשני צמדים, ויחד עם זאת כל מראה מהווה יחידה נבואית עצמאית. במראה הראשון (ז',א-ג) עמוס רואה את מכת הארבה שתבוא על העם, במראה השני (ז',ד-ו) נקראת האש לבצע את העונש. במראה השלישי (ז',ז-ט) ה' עצמו, הניצב על חומת אנך, עומד להכות את העם. לבסוף במראה הרביעי (ח',א-ג) רואה עמוס 'כלוב קיץ' המסמל את קיצו של העם. בין המראה השלישי לרביעי משובץ הסיפור הביוגראפי היחיד בספר עמוס (ז',י-יז). בסיפור זה מסופר על תגובתו של אמציה כהן בית אל לנבואת עמוס ועל תשובתו החריפה של הנביא.

א. שני המראות הראשונים מהווים צמד מכמה בחינות. עמדו על הזיקות הסגנוניות והתוכניות ביניהם, וכן על ההתפתחות הפנימית שחלה בהם (שימו לב לאופי האכילה שבכל מראה). בחנו גם את תגובתו של הנביא בשני המראות. על משמעות כפל המראות ראו את דברי יוסף לפרעה בבראשית מ"א,לב.

ב. הצמד השני מורכב מארבעה חלקים:

בחלק הראשון מתוארת תמונה סטאטית (ז' ז, ח' א).

בחלק השני עמוס נשאל על מהות המראה (ז' ח, ח' ב).

בחלק השלישי עמוס מתאר את המראות אך אינו מבין את פשרם (ז' ח, ח' ב).

בחלק הרביעי ה' מפרש את משמעותם ואת מסרם (ז' ח-ט, ח' ב-ג).

1. מהו לדעתכם היחס בין המראה השלישי והרביעי? ואיזו התפתחות רעיונית מבדילה בין מראות אלו לבין שני המראות הראשונים (ז' א-ו)?

2. תנו דעתכם לתפקיד הנביא ולתגובתו של ה' בכל אחד מהצמדים. איזו מידה מאפיינת את ה' בכל צמד?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"