בושה והכנעה

בפרק מ"ג מגיע חזון בית המקדש העתידי לשיאו עם חזרת כבוד ה׳ אל המקדש דרך השער המזרחי ממנו יצא בפרק י"א. כשם שהסיור הראשון במקדש נחתם בתיאור סילוק השכינה ממנו, כך נחתם הסיור במקדש העתידי בתיאור שיבת השכינה למקדש. בחלקו השני של הפרק (יג-כז) מפורטות מידותיו של מזבח העולה, וחנוכת המזבח. פסקה זו מהווה חוליית קישור בין תיאור המקדש ומידותיו לבין הלכות המקדש והכוהנים שיפורטו בפרקים הבאים.

א. ׳אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת׳ (י) פרשת המקדש חותמת בציווי ליחזקאל ללמד לעם את תכנית הבית (י-יא), ציווי המופיע גם בפתיחת הפרשה (מ׳,ד). כאן נוסף עניין כלימת העם כתנאי להעברת התכנית לעם וכתכליתה גם יחד. חשבו על הקשר בין הדברים, והיעזרו במפרשים הבאים:

רש"י: ׳ויכלמו מעוונותיהם – בהראותי למו חסדי שאיני מואסם בעוונם׳.

מצודות: ׳כי בעת שתספר להם בניין העתיד יזכרו בבניין הראשון שנחרב בעוונם ויכלמו בזה׳.

רבי אליעזר מבלגנצי: ׳ואם לא יכלמו לא אשכון בתוכם כלל, שאם אשכון בתוכם עוד יטמאו ביתי וחצרותי׳.

ב. ׳וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּותֹ׳ (יג) לפי תיאורו המפורט של יחזקאל, המזבח בנוי מארבע ׳תיבות׳ המונחות זו על זו, וכל תיבה צרה מחברתה. מבנה זה דומה למבנהו של ה׳זיקורת׳ - מגדל גבוה שהוקדש לאלים ונמצא בחפירות ארכיאולוגיות בערים חשובות במסופוטמיה. אחד המפוארים והידועים ביותר היה הזיקורת הבבלי, שיש הקושרים אותו לסיפור מגדל בבל. מה לדעתכם משמעות הדמיון בין שני המבנים? ראו את דברי הרב י׳ אריאל: ׳יחזקאל שעמד בבבל על חורבות מגדלה, ראה במזבח העתיד את התיקון לחטא המגדל הקדמון. מגדל בבל והמזבח הם שני הפכים קוטביים: בראשו של מגדל בבל ניסה האדם להתייצב כשליט בעליונים ובתחתונים, בעוד שעל המזבח הוא עומד בהכנעה ומקריב את עצמו לפני השכינה׳ (י׳ אריאל, לב חדש, עמ׳ 346 ).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"