על פי החוקרים רומזת הנבואה שבפרקנו למאורע ההיסטורי של כיבוש אשקלון בידי בבל, ומה אם כן פשר הכותרת "אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה"? מה עניין הכיבוש המצרי של עזה בשנת 609 לפנה"ס בידי פרעה לכיבוש אשקלון בידי נבוכדנאצר בשנת 604 לפנה"ס?
כללו של דבר, בכל מקרה שישנה תחזית משלה, או חוזי חזיונות ומנהיגים הניבאים למפלה מהירה של בבל קם ירמיהו ומזהיר: טעות היא בידכם; התקופה הזאת היא תקופת בבל, עד בא עיתה אל תתייצבו בדרכה של המרכבה הדוהרת הזאת, כי תירמסו. המתינו לבבל עד מלאות ימיה.
מסתבר, כי אחת הנקודות המרכזיות של פרק מ"ז היא רמז לכיבוש אשקלון בידי בבל. אבל כאשר נכתב הספר הוסיף ירמיהו, או ברוך בן נריה, או העורך, את הכותרת המכריזה ואומרת:
דע לך אתה, הקורא, מה שניבא כאן ירמיהו היינו - שאשקלון וכל חבל חוף הים ייכבשו בידי נבוכדנאצר, הוא אמר נבואה זאת "בטרם יכה פרעה את עזה", כלומר: בשנת 609 לפנה"ס אחרי המפלה הגדולה של יאשיהו במגידו, כאשר מצרים עמדה במרום כוחה ותפארתה, כאשר כרכמיש הייתה מצודה איתנה ומוכנה לזינוק אל מעבר לפרת, ואנשי עזה רעדו ופחדו, כי היה צפוי להם אז כיבוש מצרי. ואז התייצב ירמיהו בירושלים ואמר: אתם מאמינים במצרים, והיא באמת חזקה - ואף יכולה היא להכות עתה את מתנגדיה בפלשת. לפיכך חוזר אני ומזהירכם: מי שיכבוש בסופו של דבר את כל חבל הים, את אשקלון וכו', ויסכן גם את קיום יהודה אלה הם "מים עלים מצפון" (ב), היינו נבוכדנאצר מלך בבל. והואיל והדבר הזה נאמר בתקופה שבה הייתה העמדה הזאת אבסורדית כמעט, מציין הכותב פה שנבואה זו נאמרה "בטרם יכה פרעה את עזה".
הכותרת הזו, "בטרם יכה פרעה את עזה" שמאז תרגום השבעים ניסו למחוק אותה - היא נקודת כובד בפרק הזה ויש לה חשיבות מרובה, באשר היא מסבירה את הרבותא שבנבואה הזאת. חשוב להבין גופה של נבואה אך לא פחות חשוב לעתים להבין את הסיטואציה שבה נאמרה. יתר על כן, המלים "בטרם יכה פרעה את עזה" הן הן שזורעות אור על התקופה המעניינת מאד, שאנחנו נוטים לשכוח אותה, מפני שהייתה קצרה, וההיסטוריון נוטה לפסוח עליה. הכותרת הזאת מסבירה במידה לא מעטה את דרכו הנבואית של ירמיהו הנביא. ואת מקומו ומשמעותו של "הצפון" בנבואתו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת