ביאורי מילים לישעיהו פרק כ"ט

אֲרִיאֵל (א) - כינוי לירושלים.

חַגִּים יִנְקֹפוּ (א) - ישובו ויגיעו. כלומר, השנים יחלפו על חגיהן ומאורעותיהן, ויגיע הזמן שאלחץ את ירושלים המהוללה.

תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה (ב) - אבל ובכי.

וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ (ג) - יקיף אותך מחנה צבא, או: כמו דּוּר, שורה, טור, או: כמו עיגול.

מְצֻרֹת (ג) - חומות מצור.

תִּשַּׁח (ד) - תונמך.

ְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ (ה) - צרייך הרבים, המְּזרים ומפזרים אותך, יהיו כמו אבק דק.

וּכְמֹץ (ה) - פסולת הקליפות הנפרדת מן התבואה בדיש, הנעלמת ברוח קלה

וְהָיָה כַּחֲלוֹם, חֲזוֹן לַיְלָה (ז) - חלום ביעותים.

כָל צֹבֶיהָ (ז) - צובאיה המעמידים עליה חיל מצב לכבשהּ.

מְצֹדָתָהּ (ז) - האורבים לה המנסים לצודה

הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ (ט) - פנו שוב ושוב כדי לראות.

הַפְכְּכֶם (טז) - ההיפך הוא הנכון.

עוֹד מְעַט מִזְעָר (יז) - בעוד זמן קצר.

שֹׁקְדֵי אָוֶן (כ) - המזדרזים בחריצות להרשיע.

יְקֹשׁוּן (כא) - יטמנו מוקשים ומלכודות.

תֹּהוּ (כא) - דברי ריק.

לֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ (כב) - לא ילבינו פניו מבושה.

רוֹגְנִים (כד) - מתלוננים, אנשים שלעולם אינם מרוצים.

יִלְמְדוּ לֶקַח (כד) - ולא ירגנו עוד.

מתוך ביאור הרב עדין אבן ישראל (שטינזלץ) לספר ישעיה בהוצאת קורן

באדיבות אתר 929