ביאורי מילים לישעיהו פרק ל'

סְפוֹת (א) - להוסיף.

לָעוֹז בְּמָעוֹז (ב) - לשאוב ביטחון.

ְצֹעַן (ד) - עיר הבירה של מצרים.

חָנֵס (ד) - עיר עתיקה מרכזית במצרים.

הֹבִאישׁ (ה) - מביישים ומבזים וכן מבאישים ומצחינים.

חֵילֵהֶם (ו) - רכושם.

דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת (י) - נבאו נבואות פופולריות, ולא דברים שלא יתקבלו בציבור.

חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת (י) - חזיונותיכם על העתיד יהיו רק משמחים ומשעשעים.

פֶרֶץ (יג) - סדק.

נִבְעֶה (יג) - נחשף.

בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה (יג) - גבוהה. הסדק הולך ומתרחב.

נֵבֶל יוֹצְרִים (יד) - כלי חרס המשמש בעיקר ליין.

כָּתוּת (יד) - מנופץ.

מִיָּקוּד (יד) - ממוקֵד.

גֶּבֶא (יד) - גומה קטנה.

עָנָךְ (יט) - יענה לך.

אֲפֻדַּת (כב) - קישוט.

דָוָה (כב) - חולה וכאובה.

אֲלָפִים (כד) - שוורים.

בְּלִיל חָמִיץ (כד) - תערובת מספוא מובחרת המכילה דגן וקטניות.

רַחַת וּבַמִּזְרֶה (כד) - כלי זרייה.

מֵאֶתְמוּל (לג) - משכבר הימים .

תָּפְתֶּה (לג) - התופת.

מתוך ביאור הרב עדין אבן ישראל (שטינזלץ) לספר ישעיה בהוצאת קורן

באדיבות אתר 929