בידך אפקיד רוחי

      אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ       בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
      לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל      אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא...
      בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי           בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
      וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי               אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא

הפיוט "אדון עולם" הוא שבח לאל, מבין הפיוטים הידועים ביותר בקרב כל קהילות ישראל. בחלק מן הקהילות, נוהגים לפתוח איתו את היום, כהכנת הלב לפני תפילת שחרית. ייתכן שמחבר הפיוט ייעד את שירו דווקא לקראת השינה, כפי שאפשר ללמוד מן המילים החותמות את הפיוט - 'בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה' (מלים הנאמרות גם כחלק מתפילת קריאת שמע שלפני השינה). 
כמעט לכל קהילה לחן משלה לפיוט והוא זכה גם ללחנים ישראליים בני זמננו. הידוע שבהם הוא לחנו של עוזי חיטמן (עבור פסטיבל הזמר החסידי של שנת 1976). לחנו של חיטמן זכה למעמד קאנוני כמעט ולמקום של כבוד לצד הלחנים המסורתיים. 
מחבר הפיוט אינו ידוע. בחלק מן המקורות יוחס הפיוט לר' שלמה אבן גבירול אולם ייחוס זה אינו מקובל על החוקרים. י' בער בסידורו 'עבודת ישראל' מציין כי הפיוט אינו מצוי בסידורים שלפני המאה ה-13 ועל כן אין מקום לייחוס זה. עם זאת, משקלו של הפיוט מלמד כי מוצאו של הפיוט הוא מספרד או מאיטליה המושפעת מהפיוט הספרדי. 
נוסח הפיוט בסידורים הספרדיים ארוך יותר מזה המובא בסידורים האשכנזיים. שני הבתים האחרונים – 'במקדשו תגל נפשי...' – הם תוספת מאוחרת לפיוט ולא נכתבו בידי המחבר המקורי. 
וכך כתב רבי אליעזר מוורמס על מעלתו של הפיוט: 
כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו (ספר הרוקח, שערי תפילה, דף י'). 

מתוך האתר "הזמנה לפיוט". לשמיעת לחנים לפיוט זה לחצו כאן.