יש החיים בחרדה מתמדת מפני אסון בלתי צפוי העלול להתרגש עליהם, לעומתם יש המתעלמים מהיותו של העולם מקום מסוכן ואינם חשים בכל איום. המזמור שלפנינו סולל דרך אחרת ומלמד מהי התודעה הראויה לו לאדם ביחס לסכנות האורבות לו במהלך חייו.

 

כוחות הרס ממקורות שונים ומגוונים – מן הטבע ומן האדם – מאיימים על חייו של האדם בעולמו. כיצד מתמודדת תודעת האדם עם הסכנה המתמדת האורבת לו על כל צעד ושעל ובכל רגע ורגע של חייו?

יש החיים בחרדה מתמדת מפני אסון בלתי צפוי העלול לתקפם ולהרוס את שלוותם ואת חייהם. בהללו מתקיים דבר הקללה: "וְּהָיוּ חיֶיךָ תְּלֻּאִים לְּךָ מִנֶגֶד וּפָחדְּתָ ליְּלָה וְּיוֹמָם וְּלאֹ תאֲמִין בְּחיֶיךָ" (דברים כ"ח, סו). כנגד אלו יש רבים, ובעיקר אנשים צעירים מלאי בטחון עצמי וחסרי ניסיון חיים, המתעלמים מהיותו של העולם מקום כה מסוכן, ואינם חשים בכל איום על חייהם השלווים. קולם הפנימי מפתה אותם להאמין כי 'להם לא יקרה דבר' - הם מחוסנים מפני כל האסונות והפגעים.

מזמורנו הוא מזמור בעל מגמה דידקטית: הוא מכוון להדריך את האדם, ובייחוד את האדם הצעיר, מהי התודעה הראויה ללוותו ביחס לסכנות הרבות האורבות לו בחייו.

לא בדרכם של הראשונים הולך מזמורנו, וגם לא בדרכם של האחרונים: על האדם אמנם להיות מודע לסכנות הקיומיות האופפות אותו, ולא לחיות באשליה השקרית שהעולם שבו הוא חי הוא עולם שלו ובטוח; אך מאידך, מודעות זו אל לה למרר את חייו ולהפוך אותם לחיי פחד יומם ולילה. אמנם רבות הסכנות בעולם, אך העולם אינו הפקר: ה' משגיח על בריותיו וגומל עמן כגמולן. הבוטח בה' ושם בו את מעונו ומחסהו, יזכה להגנת ה' מפני כל פגעי העולם, וככל שיגדל בטחונו בה' ותגדל קרבתו אליו, כך תהא משמעות החסות הא-לוהית ביחס אליו עמוקה יותר ורחבה יותר.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

את המאמר ניתן למצוא גם בספר "עיונים במזמורי תהילים" בהוצאת ידיעות ספרים