בין מפקד אנושי למפקד אלוקי

הבדל אחד בין המפקד שערך משה בפרקנו לבין המפקד שערך דוד בספר שמואל, לפי רש״י, נעוץ במניע. על המפקד בפרקנו כותב רש״י: ״מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה״ (רש״י לפס' א). כלומר המפקד של משה נבע מתוך חיבתו של ה׳ לעם ישראל, ואילו מטרת המפקד של דוד הייתה לכאורה מנהלית: בירור המספר הכולל של העם.

בנוסף לכך אופי המפקד בפרקנו שונה: ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם״ (ב). מילת המפתח כאן היא ׳שמות׳, החוזרת בתיאור של כל אחד משנים עשר השבטים: ״בְּמִסְפָּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם״. התורה מדגישה שאופן המפקד לא היה רק מספרי, אנונימי, אלא נעשה על פי שמו ועל פי שיוכו של כל אדם. המפקד נועד להביע את ייחודו וערכו של כל אדם, את שיוכו השבטי והמשפחתי. 

גם המילים שבהן מתאר הכתוב את המפקד מלמדות שמטרתו הייתה להעצים כל אחד ואחד, לא לבטלו: ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שם). השימוש במילים ׳שאו׳ ו׳ראש׳ מצביע על כך שהספירה נועדה לרומם את האדם. ביטוי לדבר נוכל למצוא במשמעו של השורש פק״ד, שיש לו משמעות של זכירה, ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״ (בראשית כ"א, א).

במפקד שבני אדם עורכים, מונים את המספר הסופי בלבד. אדם אינו מסוגל להכיל שמות של ציבור כה רחב. לא כן במפקד שאלוקים מצווה עליו. במפקד של אלוקים, האדם לא מבוטל אלא מובלט, יש תשומת לב לכל אחד ואחד, לכל איש יש שם.

על זאת ועוד ראו גם בפוסט מאת הרב פרופ' יהודה ברנדס

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'להתעורר ליום חדש: קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר