קול ה' שמחיל ומפחיד מדבר בכוחו הגדול הוא גם זה שמחולל אילות ודואג להן בשעת לידתן. ושני תנועות הפוכות אלו נובעות מטובו.
"קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ, קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת" (ח-ט).
מה משמעות הפועל "יחולל"?
רש"י בפירושו הראשון לפסוק ט מסביר ש"יחולל" זה מלשון חיל ופחד, ובפירושו השני מפרש את המילה "יחולל" מלשון יצירה כשהכוונה היא ללידת האיילות (כמו שנאמר בהאזינו: "צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך"; דברים ל"ב, יח).
מה בין שני הפירושים הללו, השונים כל כך? ומה הקשר בין "יחולל" ל"יחיל" המוזכר בפסוק לפני כן?
ניתן לענות על כך על ידי הסבר האבן עזרא לפסוק י. הפעם היחידה שהמילה 'מבול' מוזכרת בתנ"ך חוץ מבפרשת נח היא במזמור זה, והאבן עזרא בפירושו מסביר למה הוא מוזכר כאן: "ויש אומרים: כי הזכיר המבול – בעבור השבועה שמים לא ישחתו כל הארץ ולא תשחת ממלכת השם שהוא מלך החיים".
דוד פותח בדבריו בכך שה' מפחיד את המדבר בכוחו הגדול על ידי הסופות והברקים וחוזר על כך פעמיים, אך הוא גם שם לב שבנוסף לכך ה' דואג לאילות ועוזר להן בלידתן (כדברי המדרש בבבא בתרא טז ע"ב). לכן הוא משתמש באותו הביטוי מהפסוק הקודם ("קוֹל ה' יָחִיל"), אך משנה את המילה "יחיל" ל"יחולל". כך הוא מבטא בדבריו שגם הברק והרעם המפחידים יש בהם טוב לעולם.
בהמשך הפסוק, דוד ממשיך ורואה את טובת ה' בכך שה' חושף מתוך הקרקע יערות ומצמיח את המדבר (על פי ה"עקידת יצחק" בהקדמה לספר שמות שער לד), וכך דוד מגיע למצב שבו כולם משבחים את ה', מתוך התבוננות בהנהגת ה' על הטבע.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך , המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער