ביקור שליחי מלך בבל

על פי הגמרא, תהליך הגאולה נעצר בגלל שחזקיה לא אמר שירה ולא הודה לקב"ה על הנס שנעשה לו מול הסכנה האשורית. הנביא עצמו נותן הסבר (אחר?) לכך שהתהליך ההיסטורי הוסב מגאולה לפורענות: המפגש עם שליחי מלך בבל. רלב"ג (על מלכים ב כ', יג) מסביר: "... הם באו לדרוש את המופת לכבוד ה' יתברך ולא היה ראוי לחזקיה להגדיל עצמו בזה...".

נדמה שלעובדה שחזקיה הגדיל את עצמו ולא את הקב"ה יש משמעות היסטורית עולמית. חוץ מהגאולה הלאומית שעליה ניבא ישעיהו, ישנן מספר נבואות גאולה אוניברסליות, בהן ירושלים תהיה מרכז עולמי לצדק, משפט, וידיעת ה'. נדמה שהמהלכים ההיסטוריים האחרונים התחילו להוביל למטרה זו. אולי אף ניתן לשער, שה' העלה והוריד את האימפריה האשורית, רק לשם מטרה זו. הם החריבו ערים, הגלו עמים, עקרו אותם ממקומותיהם וממורשתם, ובכך גרמו לטשטוש הזהות הלאומית של כמעט כל יושבי תבל.

אחת מההשפעות של תופעה זו היא, שבמזרח צמחה ממלכה חדשה, המכונה במחקר "ממלכת בבל החדשה". ייתכן, שהשם "בבל", נגזר מבליל העמים שהרכיבו ממלכה זו: עילם, שנער, ועוד. בתוך כל המהפך העולמי הזה, נותרה עיר אחת על כנה. לא זו בלבד שירושלים הצליחה לשרוד היא אף הכניעה את האימפריה האשורית. ירושלים ניצחה "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד', ו). סביר להניח שבתקופה זו, ממלכת בבל החדשה ושאר העמים היו פתוחים לקבל אמונות והנהגות חדשות דווקא מעם ישראל שהצליח לשמור על מורשתו העתיקה שהכניעה את האשורים.

בדברי הימים ב ל"ב מסופר על אותו ביקור מדיני של הבבלים. התיאור שם מוסיף על התיאור שבספר מלכים ובספר ישעיהו את העובדה שגם עמים אחרים שלחו שליחים לחזקיה, וגם את המטרה הדתית של ביקורים אלו: "וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַה' לִירוּשָׁלִַם וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ... וְכֵן בִּמְלִיצֵי שָׂרֵי בָּבֶל הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ ..." (דברי הימים ב ל"ב, כג-לא)

חזון ישעיהו "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ב', ב-ג) עומד להתגשם בעקבות ביקורים אלו.

אולם, מה ששיבש תוכנית זו היא מה שאירע באותו ביקור של השליחים מבבל. הבעיה לא הייתה מה שחזקיהו הראה להם, אלא מה שהוא לא הראה להם. "לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ" (ב), אולם הוא לא הראה להם את בית המקדש, הוא לא לימד אותם את משפטי ה' ותורותיו, ובכך החמיץ את ההזדמנות ההיסטורית להגשים את חזון ישעיהו. על כן באה תוכחתו החריפה של ישעיהו שמסיטה את כל המהלך ההיסטורי לרעה.

ייתכן, שכאשר הגמרא אמרה שחזקיה לא נעשה משיח מכיוון שלא אמר שירה, היא התכוונה לאירוע זה, שבו הגיעו שליחי העמים אל חזקיה, והוא הראה להם את ממשלתו במקום לומר שירה לה'. לפי זה, הפסוקים והגמרא נותנים את אותו הסבר, וכמו פעמים רבות, הנביא נותן את תיאור הדברים, והגמרא מצביעה על משמעותם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך הספר 'כעץ שתול' חלק א, לזכר הרב אורי דסברג. לרכישת הספר: 0528459628