"וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'" (ירמיהו י"ג, יז)
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ה עמוד ב
"ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה" (ירמיהו י"ג, יז) - אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב [=משמו של רב]: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ו'מסתרים' שמו. מאי [=מה פירוש] "מפני גוה"? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לנכרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים.
ומי איכא [=והאם יש] בכיה קמיה [=לפני] הקדוש ברוך הוא? והאמר רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו"! (דברי הימים א' ט"ז, כז) - לא קשיא: הא - בבתי גואי [זה בבתים פנימיים, שם יש מסתרים של בכי], הא - בבתי בראי [וזה בבתים חיצוניים, ובהם לעולם אין עצבות] -
ובבתי בראי [=ובבתים חיצוניים] לא? והא [=והרי] כתיב: "ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק"! (ישעיהו כ"ב, יב) - [ומשיבים:] שאני [=שונה] חרבן בית המקדש, דאפילו מלאכי שלום בכו, שנאמר: "הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון" (ישעיהו ל"ג, ז).
"ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'" (ירמיהו י"ג, יז) - אמר רבי אלעזר: שלש דמעות הללו למה? אחת - על מקדש ראשון, ואחת - על מקדש שני, ואחת - על ישראל שגלו ממקומן. ואיכא דאמרי [=ויש אומרים]: אחת על ביטול תורה.
בשלמא למאן דאמר [=נניח לשיטת מי שאומר] על ישראל שגלו - היינו דכתיב [=זהו שנאמר שם]: "כי נשבה עדר ה'" (שם). אלא למאן דאמר [=לשיטת מי שאומר] על ביטול תורה, מאי [=מה עניינו של] "כי נשבה עדר ה'"? - כיון שגלו ישראל ממקומן - אין לך ביטול תורה גדול מזה.
תנו רבנן: שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום: על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק, ועל פרנס המתגאה על הצבור...
(מבוסס על ביאור שטיינזלץ לגמרא)