בן אדם בשליחות אלוקית

לאחר ראיית מראה המרכבה ששיאו הוא מראה כבוד ה׳, פונה ה׳ ליחזקאל, מקדישו לנבואה ומטיל עליו את השליחות הנבואית. נבואת ההקדשה בנויה משלושה חלקים: ב׳,א-ז: הטלת השליחות ; ב׳,ח-ג׳,ג: מעשה אכילת המגילה המסמל את נתינת דברי ה׳ בפי הנביא; ג׳,ד-ט: חזרה על ציווי השליחות והרחבה לגבי תגובת העם הצפויה.

א. הנבואה פותחת בכינוי: ׳בן אדם׳. כינוי זה שאינו שכיח בתנ"ך מופיע תשעים ושלוש פעמים בספר יחזקאל. מה פשרו? היעזרו בדברי המפרשים ושימו לב להבדלים ביניהם:

רש"י: ׳ולי נראה שלא קראו בן אדם אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים׳.

רד"ק: ׳והנכון בעיני לפי שראה פני אדם במרכבה הודיעו כי ישר וטוב הוא בעיניו והוא בן אדם לא בן אריה ולא בן שור ולא בן נשר׳.

ב. בשונה מנביאים אחרים שנשלחו כדי להשיב את העם בתשובה באמצעות נבואתם, גורלה העגום של נבואת יחזקאל מפורש כבר בנבואת ההקדשה. שימו לב לאפיונו של העם בחלק הראשון והשלישי ולביטוי החוזר ׳בית מרי׳. לאור זאת, מהי תכליתה של נבואת יחזקאל לעם? ראו פסוק ה.

ג. נבואת ההקדשה נחתמת בקריאתם של מלאכי ה׳ היוצרת קול רעש גדול: ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד ה׳ מִמְּקוֹמוֹ׳ (ג׳,יב). גם בנבואת ההקדשה של ישעיהו נשמעת קריאת השרפים : ׳וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה׳ צְבָאותֹ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבודֹוֹ׳ (ו׳,ג).

1) השוו בין שתי הקריאות ובדקו מהו השבח המודגש בכל אחת מן הקריאות ומהו מקום ה׳. כיצד הדבר משתלב עם תפקידם השונה של שני הנביאים - ישעיהו המדגיש בנבואתו את אפסות האדם לעומת רוממות הא-ל, ויחזקאל נביא הגולה?

2) לסיכום, עיינו במיכה א׳,ג-ד וראו את דברי מ׳ בובר: ׳לשון ׳ממקומו׳ של מיכה (וישעיהו)...כל אלה מדברים בהר הבית, ואילו הוא (יחזקאל) הרי בגלות הוא שרוי, וכאן, בגלות, שלא כמו ישעיהו בשעת הקדשתו אשר אליו הופיע היכל של מעלה, הוא חוזה חיזיון שבא אליו בסערה. מקומו של החיזיון היה אותה שעה מקום מציאותו של הנביא, על אותו נהר כבר... לא בציון בלבד, אלא גם כאן ישנה נבואה. ואם כן, אף כאן יש מפעם לפעם מקום לאלקים, וממנו, כפעם בפעם יבורך. היום מכאן, מחר מציון כקדם. זוהי נבואתה של הגולה׳. (דרכו של מקרא עמ׳ 336)

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"