בני הרכבים, כך נראה לשער, היו מעין כת נזירית של מחפשי א-לוהות, שריד של אותה אמונה שחיפשה את א-לוהים במדבר הלא מיושב.
פרק ל"ה מספר על ירמיהו שקרא לבני הרכבים והציע להם לשתות יין. בני הרכבים סרבו להזמנה לשתות - "וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה... לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם. וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם" (ו-ז)...
בני הרכבים מסבירים לנביא שנכנסו לירושלים המיושבת מפחד הבבלים (שהרי נצטוו שלא לגור במגורי קבע), אך גם בירושלים הם המשיכו לשמור על שאר הציוויים. מכאן ממשיך ירמיהו לנבואה לעם ישראל - בני הרכבים שומרים על מצוות אביהם, ואתם בני ישראל אינכם שומעים למצוותיו של אבינו שבשמים!
מיהם בני הרכבים, האם הם מבני ישראל או מעם אחר, מהו עולמם הרוחני? בספר מלכים ב פרק י' מסופר על אבי השבט - יונדב בן רכב - שהיה שותף למהפכת יהוא, ואנו מסיקים שאמונת הייחוד הייתה ביסוד עולמו. מן המסופר בפרק בירמיהו אנו יכולים קצת להשלים את הפאזל. בני הרכבים היו שבט נודד שלא בנה בתים ואף לא נטע עצים, על מנת שלא להיות אחוז במקום אחד. הם גם לא שתו יין - הנהגה שמזכירה את מצוות הנזיר. אנו יכולים להסיק ששבט בני הרכבים היו כת נזירית של מחפשי א-לוהות. הם סברו שהבית והקבע מנתק את האדם מא-לוהיו, כאזהרת הכתובים בספר דברים - "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה'... פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ... וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ... וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה'... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר... לְמַעַן עַנֹּתְךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"... (דברים ח', יא-יז).
בני הרכבים נזכרים באחת מרשימות היחס של שבט יהודה בספר דברי הימים - "וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" (דברי הימים א ב', נה). בספר שופטים (א', טז) מסופר על הקינים בני חותן משה שנספחו לשבט יהודה, ומכאן משמע שבני רכב הם מזרע הקינים חותן משה. הדברים נזכרים בפסוקים קצרצרים והמידע אינו מלא, ולנו לא נשאר אלא להשלים את הפאזל בהשערות.
בספר שמות מסופר על משה שברח מארמונות מצרים ופגש את יתרו שהיה כהן מדין וכן את א-לוהיו בהר חורב. מסופר גם על עם ישראל שברח ממצרים ולפני מעמד הר סיני פגש את יתרו. מצרים הייתה פאר התרבות האנושית ומפעלי הבנייה המצריים קיימים עד היום. משה היה צריך לפגוש את יתרו על מנת ללמוד ולהפנים שא-לוהים אינו נמצא בפאר ובזהב, אלא בדממת המדבר, ורק לאחר שפגש את יתרו הוא היה יכול לפגוש את א-לוהים בהר חורב שבלב המדבר.
כמסופר בספר במדבר (י', כט-לב), משה מציע ליתרו חותנו להצטרף למסע המדבר על מנת להראות להם את דרכם, ובתמורה יקבל נחלה בארץ הטובה. יתרו כנראה סרב והמשיך לחיות במדבר. בין בניו היו שעברו תהליך של עִיוּר והצטרפו לשבט יהודה שחי בספר המדבר, והיו שהמשיכו בנדודי המדבר.
בני הרכבים היו כנראה שריד של אותה אמונה שחיפשה את א-לוהים במדבר הלא מיושב. אפשר להמשיך ולשער השערות, וגם מה שאנו כתבנו כאן אינו אלא בגדר השערה, אולם כך דרכו של לימוד. לעיתים המידע המלא נמצא בכתובים, ולעיתים אין לנו אלא לשער ולהשלים את הפאזל.
ואנו בני התרבות היושבים בבתים שבהם אין שומעים את קולות הרוח, שומעים לפתע קול רחוק של יונדב בן רכב שקורא לנו להשתחרר מכבלי התרבות בת אלפי השנים ולצאת אל ערום המדבר ולשמוע את קולות א-לוהים שכבר דורות רבים האדם אטם אוזנו משמוע.
עוד על זהותם של בני הרכבים ניתן לקרוא בפוסט מאת נתנאל שפיגל
באדיבות אתר 929