בני צדוק הנאמנים

כאשר יחזקאל הנביא מתאר את חידוש העבודה בבית המקדש, מבדיל הוא בין שני סוגי כוהנים: הסוג האחד הוא הכוהנים "אשר רחקו מעלי בתעות ישראל" (מ"ד, י). כוהנים אלה יהיו שומרי משמרת הבית אבל לא יעבדו את עבודת הקודש. לעומתם מוזכרת משפחת כוהנים אחרת: הכוהנים הלויים בני צדוק. אלה "שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי" (שם, טו). כוהנים אלה "המה יבואו אל מקדשי, והמה יקרבו אל שלחני לשרתני, ושמרו את משמרתי" (שם, טז).

מיהם הכוהנים בני צדוק הנאמנים לה'? בספר יחזקאל הם מוזכרים כמה פעמים, ובכל פעם הם זוכים לתיאור אוהד (מ', מו; מ"ג, יט). גם בפרק מ"ח מוזכרים בני צדוק לשבח, כאשר נאמר עליהם כי "לא תעו בתעות בני ישראל, כאשר תעו הלויים" (מ"ח, יא).

מן האמור בספר יחזקאל אנו יכולים לגבש עובדות אלה: משפחת בני צדוק היא משפחת כוהנים עתיקה. היא שמרה על מסגרת המשפחה ועבדה את עבודת המקדש, כאשר עיקר פעולתה בעבודות הקודש הפנימיות.

בדברי הימים מובאת רשימת יחס, המתחילה 800 שנים לפני תקופתו של יחזקאל. אבי המשפחה הוא אהרן הכהן. תולדות המשפחה כוללות את אלעזר, שאנו מכירים אותו מספר ויקרא; פנחס בנו, המופיע בספר יהושע כראש משלחת לעבר הירדן כאשר שנים וחצי השבטים בנו מזבח והעם חשש שהם עומדים להינתק מן העם. לפי רשימה זו היה צדוק בן הדור העשירי אחרי אהרן הכהן (דברי הימים א ו', לח).

ואמנם, בתיאור בית דוד אנו פוגשים את צדוק בן אחיטוב ואת אחימעץ בן צדוק כשהם פעילים מאוד בבית המלוכה. בתחילת דרכם היו שני כוהנים במעמד שווה: צדוק ואביתר. כאשר ברח דוד המלך בגלל מרד אבשלום נשארו הם כנציגיו בירושלים. בכל התקופה בה המרידות בבית דוד אינן פוסקות, ואדוניהו בן חגית מנסה לתפוס את המלוכה. נאמן ביתו של דוד הוא צדוק הכהן.

אביתר הכהן מאבד במרד אדוניהו את נאמנותו: הוא מצטרף לאדוניהו בן חגית. וכאשר דוד המלך שולח את צדוק הכהן למשוח את שלמה למלך, נשאר אביתר הכהן נזוף ומוכה. אביתר מסולק מן הכהונה וכהן אחד נשאר בתפקידו: צדוק בן אחיטוב.

עמדנו על גלגוליה של משפחת כוהנים. לאורך שמונה מאות שנים בולטת במשפחת צדוק תכונה אחת: נאמנות. נאמנות לבית דוד; נאמנות לעבודת המקדש. וכאשר יחזקאל מתאר את חידוש העבודה במקדש, מובן כי "מזמין" הוא את בני צדוק הנאמנים לחזור ולתפוס את מקומם.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת