בעיות בעדר

פרק ל"ד מוקדש לביקורת חריפה על מנהיגי ישראל, המדומים לרועים המועלים בתפקידם ותחת לדאוג לצאן מרעיתם הם מנצלים אותו לצרכיהם. הפרק מלא וגדוש בתיאורים הלקוחים מעולמם של רועי הצאן, ומתאר בפרוטרוט את תפקידיהם ומחדליהם. לפרק שני חלקים עיקריים: החלק הראשון (א-טז) עוסק במחדליהם של הרועים-מנהיגים, ובהחלפתם ותיקון מחדליהם בידי ה׳. החלק השני (יז-כה) עובר לביקורת פנימית על ההתנהלות בתוך העדר ועל אי הצדק שבתוכו, והוא חוזה את תיקונו באמצעות משפט צדק בידי ה׳ ומינויו של דוד לנשיא עליהם. הפרק חותם בברכה שתבוא על העם, הכוללת שלום ושגשוג חקלאי. ברכה זו מבוססת על הברכות בויקרא כ"ו.

א. ׳בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא עַל רועֵֹי יִשְׂרָאֵל׳ (א) חלקו הראשון של הפרק עוסק במחדלי הרועים ותיקונם (א-טז).

1) בפסוקים ג-ד מוטחת ביקורת חריפה ברועים על מעילתם בתפקידם. במה מאופיינת מעילת הרועים? תנו דעתכם להקבלה המבנית בין שני הפסוקים, ועמדו על שני צידיה של המעילה המתוארת בהם.

2) בפסוקים ה-ו מתוארת תוצאה נוספת של המעילה – כיצד היא נובעת מהמעילה שנזכרה בפסוקים ג-ד?

3) בפסוקים יא-טז ממלא ה׳ את מקומם של הרועים הכושלים. פסוקים יא-טו מקבילים במהופך לפסוקים ה-ו, אולם הם מפורטים הרבה יותר – מהו הנמשל המפורש בהם להפצת הצאן ואי דרישתו?

ב. חלקה השני של הנבואה (יז-כד) עובר לביקורת מסוג אחר: כלפי מי מופנית הביקורת (יז-כא)? עמדו על הדמיון והשוני בין הביקורת כאן לביקורת בחלק הראשון, השוו בעיקר את פסוק כא לפסוקים ד-ה.

ג. כיצד יפעל ה׳ לתיקונו של הקלקול? מי יתמנה לרועה העם (כג-כד), ומי מתמנה לרועה בחלק הקודם (יא-יב, טו)? נסו לבאר את סיבת ההבדל. על הקשר בין המשל לנמשל ראו שמ"א י"ז,לד-לו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"