סיפורו של אהוד לא מתאר התערבות א-להית מעשית בנצחון, אך מלמד אותנו כי גם בהצלחתה של תכנית עד לפרטים הקטנים מסתתרת ישועת ה'.
סיפורו של אהוד יוצא דופן מסיפורים אחרים בספר שופטים: זהו הסיפור היחידי בספר שלא מוזכרת בו התערבות א-להית.
אמנם, שמו של ה' מוזכר שלוש פעמים: אחת בהצגת אהוד כמושיע שנשלח על ידי ה' (הביטוי אמנם מעיד על התערבות א-להית, אבל אין שום דבר פיזי שבו מתבטאת השפעתו); ופעמיים בדברי אהוד - בתחילה כאשר הוא אומר לעגלון מלך מואב שיש לו מסר מה' אליו; ולבסוף בקריאתו לעם כי ה' נתן את מואב ביד ישראל.
אז למה האזכורים היחידים של ה' בסיפור הם הללו, ואין שום אינדיקציה ברורה להתערבותו?
סיפור אהוד בא להביע רעיון שונה משאר הסיפורים בספר שופטים. מן הסיפור עולה הצעה שיש עוד צורה שבה ה' מקיים ניסים ועוזר למאמיניו. אנו רואים סיפור מפורט מאוד על יוזמה אנושית ותכנית חכמה ומסוכנת. כפי שמודגש לנו מריבוי הפרטים הקטנים, אם דבר אחד קטן היה משתבש, אהוד היה נתפס וזה היה סוף הסיפור, ובכל זאת הכל הסתדר והלך חלק.
למרות שאין ממש התערבות ניסית של ה', כל הדברים הקטנים המתקיימים כסדרם מסתירים בתוכם התערבות א-להית.
ספר שופטים מחליט לפרט כל כך בסיפור זה, ולא להזכיר במפורש את התערבות ה', כדי ללמד אותנו מסר על נוכחותו המסתתרת מאחורי המקריות והפרטים הקטנים בעולם הפיזי שלנו.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער